דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / באילו עמים אני מאוכלס?

באילו עמים אני מאוכלס?

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ו: "בכל דבר יש פנימיות וחיצוניות: ובכללות העולם – נחשבים ישראל, זרע אברהם יצחק ויעקב, לפנימיות העולם, וע' אומות, נחשבים לחיצוניות העולם. וכן בישראל עצמם – יש פנימיות, שהם עובדי השי"ת השלמים, וכן יש חיצוניות, שאינם מתמסרים לעבודת השי"ת."

אברהם הוא "קו ימין" של ההתפתחות הרוחנית, ויצחק הוא "קו שמאל". הם הגיעו למצב של "קו אמצעי", יעקב, ואחר כך מגיעים אפילו לגדלות שנקראת "ישראל". בסוף הם כבר מסודרים לכיוון ישר-אל. וכל הרצונות שאינם מסודרים ב"ג' קווים", בקטנות ובגדלות, (יעקב וישראל), נקראים "אומות העולם". זה סך כל הרצון לקבל שנברא, וכך הוא מתחלק לשני חלקים.

ובהמשך, כל מדרגה מתחלקת לשני חלקים: לגלגלתא ועיניים ואח"פ. בהתאם לכך, החלק העליון, הפנימי נקרא "ישראל", והחלק התחתון, החיצוני, נקרא "אומות העולם". וכך יש ביניהם יחס מסוים.

ישראל מקבל התעוררות, דחף שמוביל ישר לבורא, ואומות העולם עדיין לא מקבלים את הדחף לגלות את הבורא, להתכלל איתו, להידבק בו.

"וכן בכל אדם מישראל – יש בו פנימיות, שהיא בחינת "ישראל" שבו, שה"ס הנקודה שבלב, וחיצוניות, שהיא בחינת "אוה"ע" שבו, שהוא הגוף עצמו. אלא, שאפילו בחינת "אוה"ע" שבו, נחשבים בו, כמו "גרים". כי להיותם דבוקים על הפנימיות, הם דומים לגרי צדק מאומות העולם, שבאו והתדבקו בכלל ישראל."

אח"פ וגלגלתא ועיניים נמצאים באותן עשר ספירות. רק ברצונות התחתונים אני עדיין לא יכול לעבוד בעל מנת להשפיע ולהיקרא "ישראל". הם נמצאים בצמצום, אבל הם כבר לא אומות העולם, כלומר, לא משתוקקים לכל מיני דברים על מנת ליהנות בצורה זו או אחרת. לא, הם מעדיפים להיות בצמצום, ולכן הם נקראים "גרים". גֵר, נקרא, הממוצע שבין אומות העולם לישראל.

הרצונות של בחינת "ישראל" מכוונים ישר לבורא: כבר יש להם "צמצום", "מסך", ו"אור חוזר", והם עובדים בעל מנת להשפיע. לעומת זאת, הרצונות של בחינת "אומות העולם" – זה הכלי שאינו מתוקן עדיין, שיש בו עביות ואין לו עדיין לא "צמצום", לא "מסך", ולא "אור חוזר". ויש רצונות שבאמצע, בחינת "ג"ר": הם כבר נמצאים בצמצום, אבל עוד לא יכולים להשפיע.

שלושת סוגי הכלים הללו יכולים להימצא בתוך בן אדם אחד. לפעמים מתגלה בך כלי שאתה רוצה להשפיע. לפעמים אתה לא מסוגל להשפיע, אבל אתה לא רוצה להיות המקבל. ולפעמים לא אכפת לך מהשפעה ואתה רוצה רק לקבל.

הכלים האלה אומנם לא מתגלים בבת אחת. נניח, שאני רוצה לאכול ולישון. את מה אני מעדיף? נניח, לאכול וללכת לישון. יוצא כך, שקודם האחד אחר כך השני, לא יכולים להיות שניים יחד, אפילו ששניהם לאותו הכיוון. הרצון הוא תמיד אחד ושלם.

זאת אומרת, כל דבר בעולם וכל העולם הזה מתחלקים לשני חלקים: לפנימיות וחיצוניות. המערכת הזאת כוללת את כל האנושות בכללות, ומתחלקת לאלמנטים יותר ויותר קטנים עם אותו ההרכב, כאשר כל החלקים שבה תמיד נמצאים באותו היחס לפי אותו העיקרון. ובחינת "ישראל" שבאדם קשורה לאור אין סוף, לכן היא חשובה.

heb_o_rav_bs-akdama-zohar_2014-02-28_lesson_pic25

מתוך שיעור על "הקדמת ספר הזוהר", 28.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
לחץ של שבעה מיליארד
בניגודיות בין אור לחושך
כיצד מרפאים את השנאה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/csXHU

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest