הסכם על נאמנות במחשבות

שאלה: איך להישאר כל היום בהרגשה של שיעור הבוקר? אני יוצא מהשיעור וכעבור זמן מה אני שׂם לב שאני כבר אדם אחר לגמרי. למה אני מאבד את היכולת לקשור את כל מה שקורה עם שיעור הבוקר?

תשובתי: הסיבה הראשונה לכך היא, חוסר קשר מספיק ביניכם. לכן אין בקבוצה את אותו הכוח הכללי שמאחד את כולם ושיכול לשמש כמשענת, כתשתית נכונה לכולם.

אדם שיוצא מהקבוצה והולך לעסקיו, צריך להרגיש את עצמו מקושר עם חבל לקבוצה. הוא צריך להרגיש שהחברים חושבים עליו ושהוא חושב עליהם, מפני שהם התחייבו לתמוך בו והוא התחייב לתמוך בהם. זה תחילת החיבור בקבוצה, הברית שהופכת אחר כך לערבות, ואנחנו צריכים לדאוג שזה יהיה.

למה אתה לא יכול להמשיך להרגיש במשך כל היום שאתה נמצא בקבוצה? כמו שאתה לובש בגדים לפני שאתה יוצא החוצה, כך תתלבש בקבוצה ותלך! אתה חייב לעשות את זה, כי בלי זה אין לך שום סיכוי להצליח אם אתה לא תתלבש בקבוצה, אז היום יעבור סתם.

בוא נעשה בינינו חוזה, ואתה תחתום שתחשוב עלינו. בוא נראה עד כמה זה יחייב אותך. ואם אחרי זה אתה תפסיק לחשוב עלינו, אז בזה תעשה עוול גדול לנו ולעצמך. לכן אתה תהיה בפחד, בחרדה ובדאגה איך להחזיק את עצמך במחשבות הללו. זה קל לקשור ידיים ורגליים, אבל איך לקשור את המחשבות שלך לקבוצה כדי שהן לא תעזובנה אותה?

איך אפשר לשלוט על המחשבות שלי, כי ברור שאתה תשכח! איך להפוך את זה למחשבה כפייתית? איך לא לתת לעצמי להפוך לאדם אחר, ברגע שאתה יוצא מהקבוצה לעולם החיצוני?

אין לך שום סיכוי להישאר קשור לקבוצה אם הקבוצה לא תספק לך את הכוח הזה. לכן אתה צריך לבוא אליה ולומר: "חבר'ה, אני מוכן לעשות כל מה שתבקשו, מוכן לשלם לכם, לשרת אתכם. רק תעזרו לי בבקשה לא לשכוח עליכם!". תתחיל כך לבקש!

אני מבטיח, שבאותו יום שאתה תתחיל לדאוג לחברים, אתה תרגיש איך שאתה נכנס פנימה.

מתוך שיעור על הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות" של בעל הסולם, 24.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
קשר הדוק יותר!
מטען של אנרגיה רוחנית לכל היום
שלוש שעות, וכל החיים