את מי לשפוט ומדוע

שאלה: כשמרגישים דחייה מהקבוצה, האם צריכים לשמור על סבלנות ולא לשפוט את החברים?

תשובתי: אתה צריך לשפוט את עצמך, ולא אותם. הם נראים לי שליליים מפני שכך רואה אותם האגואיזם שלי. אך הבורא אסף את האנשים האלה לקבוצה, והוא רוצה שאתחבר איתם. הוא מעורר בי דחייה מהם, והרצון האגואיסטי שלי דוחה אותי מלהתחבר אליהם. זה נקרא שגיליתי בתוכי את הרע, כפי שנאמר: "בראתי יצר רע ובראתי לו תורה תבלין".

עכשיו עליי למשוך את האור בזמן הלימוד, במטרה אחת בלבד: כדי להצליח להתחבר עם האנשים שדוחים אותי. אינני צריך שום דבר אחר. אם כתוצאה מהלימוד ישתנה היחס שלי אליהם, זה סימן שהשפיע עליי אור התורה ורכשתי את תכונת ההשפעה.

אם כך, המטרה היא לא להתחבר עם החבר ולא לתקן את האגו שלך. אלה רק האמצעים. המטרה היא לרכוש, על ידי משיכת האור, את תכונת הבורא, את דמותו.

לכן סידרו לי את הדחייה מהחברים, כדי שאזדקק להשפעת האור, שייתן לי את תכונת הבורא. אחרת אין לי צורך בכך. אם כך, אין צורך לחשוב שצריך לתקן משהו, אלא שבזכות התיקון נגיע למטרה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 18.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מה יוביל אותי לשורש הנשמה
כל מה שחשוב – בפנים
אפקט כפול