אפקט הצופה מהצד

ניסוי פסיכולוגי

הסבר: רחוב מרכזי בניו יורק, הרבה אנשים. נדמה לך שאם קורה לך משהו רע, יש מי שיבוא לעזרתך. אבל במציאות, כשמסביב יש הרבה אנשים, הסיכוי שמישהו יעזור לך הוא נמוך הרבה יותר מאשר אם היה לידך רק בן אדם אחד. זה מפני שבקהל של הרבה אנשים, לכל אחד קל יותר להעביר את האחריות לאחר, ומתרחשת "דיפוזיה של האחריות".

הניסוי: בתחנת רכבת הומת אדם, שחקן שוכב על הרצפה וגונח מכאבים, בעודו מתחנן לעזרה. כולם עוברים על פניו, מסתכלים קצת לכיוונו. לעזור? – זה לא נעים ואולי אפילו מסוכן. במשך 20 דקות אף אחד לא עזר לו.

הסבר פסיכולוגי: מתרחשת התנגשות בין שני חוקים שאינם עולים בקנה אחד:

• אני צריך לעזור.

• אני צריך לעשות את מה שכולם עושים.

אך הקהל של האנשים הלא-מוכּרים משדר: לא כדאי לעזור, וקשה להתקומם נגד דעתם. הם מעצבים קבוצה זמנית שאומרת: אל תתערב.

הניסוי ממשיך: באותו המקום שוכבת שחקנית, כביכול מחוסרת הכרה. תוך 4 דקות חלפו על פניה 34 אנשים, ואף אחד לא נעצר. אישה אחת עצרה, שמה לב, אך המשיכה ללכת. אבל מייד בא שחקן לעזרתה של השחקנית החולה, והאישה הזאת מייד הצטרפה אליו. זאת אומרת, היא עברה לקבוצה עם כלל חדש: לעזור, וניגשה לעזור גם כן.

הניסוי ממשיך: כעת, באותו התפקיד, נמצא שחקן שלבוש כמו ג'נטלמן מכובד, בדומה לרבים מאנשי אותו המקום. תוך 6 שניות מישהו כבר עוזר לו, ואפילו פונה אליו בתואר "סר". כולם מסביב הפכו להיות טובים ומוכנים לעזור.

הסבר: כולם רוצים לעזור לו, כי הוא חלק מהקבוצה ה"נכונה". אם כולנו נרגיש קרובים זה לזה, כל אחד ירגיש צורך לעזור לאחר.
ידיעות קודמות בנושא:
ניסוי הכלא של סטנפורד
הקשר בין אמונה בחופש בחירה לבין התנהגות מוסרית
השפעת הסביבה על החלטותינו וזיכרוננו