דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / אל תתפוס את הנחש בראש

אל תתפוס את הנחש בראש

Laitman_2011-05-11_3334_w.jpg

הרב"ש, איגרת ס"ו: "נמצא לפי זה, הגם שעוסק בתורה ומצוות, אם אינו לשם שמים זה דומה כמי שאין לו אלוה, כי אם היתה לו באמת הרגשת אלקות בטח שהיה עוסק לשם שמים.
נמצא מזה, שהאדם צריך לעשות כח ועוצמה והתגברות במידותיו שיהפוך אותם שיהיו לטובת זולתו."

כשאדם נמצא בצרות, הוא מחפשׂ איך לצאת מהן. ישנן צרות שונות: גשמיות ורוחניות, אבל כך או אחרת, האדם מרגיש צער וייסורים. אבל אם יחד עם זה, הוא מתחיל ללמוד תורה, ואפילו חכמת הקבלה, הוא נמצא בסכנה גדולה מאוד. כי התורה יכולה להיות "סם החיים" או "סם המוות". את האמצעי הזה מגלה לנו הנחש, שבסופו של דבר או שיאכל את האדם, או שיעזור לו לברוח ממנו ושהוא ישלוט בו.

בעל הסולם כותב על כך, שאפשר לתפוס את הנחש בראשו או בזנבו. ולכן, כשאנחנו לומדים נמצאות לפנינו כמה סכנות. קודם כל, אפשר להסתפק בלימוד הטקסט בצורה יבשה וטכנית, כדי לסדר במקום את כל הפריטים של העולמות הרוחניים שהמקובלים מתארים. המשיכה לזה היא מאוד חזקה, כי אז בזמן קריאת הספר אתה כאילו מבין ומרגיש אותם, מתמצא בחומר, יש לך בידיים "מפה" ורשימת הגדרות. ההרגשה השקרית הזאת של השליטה במצב מהווה את הסכנה הראשונה. ישנם כאלה שמסתפקים בלימוד עצמו, אפילו ללא שום הבנה.

בהמשך, אם אנחנו לומדים במטרה לתיקון, גם כאן עורבות לנו סכנות לא קטנות. אולי אני רוצה לרכוש את כוח ההשפעה, כדי להידבק בבורא? ישנן גם אפשרויות נוספות. בכל מקרה, כיוון לא נכון מסיט את האדם הצידה. אם נרד מהציר של "ישראל אורייתא קוב"ה", אז בכל צעד אנחנו מתרחקים מהדרך אל המטרה.

ולכן כל כך חשוב כאן העיקרון: "סוף מעשה במחשבה תחילה". אני מרגיש את כל העולם כמו את עצמי ומוביל אותו לדבקות עם הבורא. העבודה שלנו לא יכולה להיות שלמה, אם אנחנו לא רוצים לכלול בתוכנו את כל חלקי האנושות, את כל המציאות. רק אז אנחנו נוכל להשיג את תכונת ההשפעה האמיתית, לפי הכוונה האמיתית של על מנת להשפיע, ולא של כל מיני האופנים שלה.

כי כנגד עשר האבחנות של ה"קדושה" קיימות עשר אבחנות של ה"קליפה", וההבדל ביניהן הוא גדול מאוד. בכל צורה של השפעה ובכל צורה של קבלה קיימת שיטה משלה, פילוסופיה משלה, עולם ומלואו מסתתר בכל תכונה של "קדושה" ובתכונה של ה"קליפה" שניצבת מולה. משם מתחילות כל האמונות והדתות, כל הבלבולים, כל ההצדקות, שהאדם מוצא לעצמו בחיים…

באופן כזה, אנחנו צריכים להבין שאהבת הזולת צריכה להתבסס על העיקרון של האיחוד – "ישראל, אורייתא וקוב"ה". אין "זולת" בנפרד, הכול מאוחד, הכול נכלל בכוח העליון. ולכן אנחנו צריכים להקדיש תשומת לב להכול, כולל להפצה ולנחיצות להגיע עד לחלקים הרחוקים ביותר של האנושות. אחרת, אם נערוך מיון (סלקציה), אז הכלי הכללי לא יהיה שלם והכוונה על מנת להשפיע תהיה חסרה לנו…

מתוך שיעור על אגרת של רב"ש, 16.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
החולה מת ומרגיש טוב עם עצמו
האיחוד שמתבהר בהדרגה
עבודה במעגלים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/u5EnL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest