דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / אל תסחור בחכמה

אל תסחור בחכמה

laitman_2011-11-27_1705_w.jpg

עד היום האנושות התקדמה בצורה מסוימת. כיום היא ניצבת על פרשת דרכים, במבוי סתום. אנחנו אבודים במדבר ואיננו לא יודעים לאן להתקדם.

כאן עלינו ללמוד מהטבע. אנחנו מהווים חלק מהטבע. הוא שואף לאיזון, ועבורנו האיזון עימו פירושו "השתוות הצורה". בזמן שאנחנו מתפתחים, בואו נראה מהו הכוח הכללי של הטבע, למה הוא שואף, מהו רצונו, מה הוא מממש בנו.

כאן אנחנו יכולים לומר שייתכן שההתפתחות שלנו היא באמת טובה. אנחנו מכירים את הרע שלנו, את האגו שלנו. אנחנו נעשים אגואיסטים גדולים יותר, מבינים טוב יותר עד כמה זה רע, עד כמה אנחנו מרעילים את החיים לעצמנו ולאחרים. אני רוצה להצליח על חשבון הסביבה. משתדל לנצל אותם, להשיג אותם, בכוח, בעושר, לשלוט עליהם. כל זה מכה בי כבומרנג. בסופו של דבר אנחנו רואים איזו חברה בנינו, כיצד נראית האנושות, עם כל חכמתה, עושרה ותפארתה. ראו לאן הגענו. בכלל לא לאן שרצינו להגיע.

מהי הסיבה לכל הרע הזה? מדוע פעם אחר פעם אנחנו טועים ועומדים מול "שוקת שבורה"? אנחנו בכל פעם רודפים אחר מטרה כלשהי, ומניחים שהיא תביא לנו הצלחה. לאחר מכן, אנחנו עוברים ליעד הבא, עם אותן תקוות.

בסופו של דבר תמיד מצפה לנו סוף רע, חוסר סיפוק, ואפילו התפתחויות דרמטיות, מלחמות, מגפות וצרות אחרות. אם נערוך השוואה בינינו לבין יתר הדרגות בטבע – דרגות הדומם, הצומח והחי, אנו נראה שהן מתפתחות (אם בכלל) לאט מאוד. למעשה, הם כמעט עומדים במקום וחיים בהתאם לדחפים, לפקודות מהטבע. בעלי החיים פועלים בהתאם לטבע שלהם, מבלי לסטות ימינה או שמאלה. והם לעולם אינם טועים. לבעל חיים יש חוקים פנימיים משלו, והוא בנוי כך שיוכל לשמור עליהם.

מהצד השני ישנו האדם שכל הזמן טועה. ככל הנראה אמורה להתחיל בתוכנו התפתחות שכלית. יתרוננו על פני עולם החי הוא בכך שאנחנו חושבים. מדור לדור אנחנו מתפתחים בכל הנוגע לשכל, השכלה, הכרת העולם, הטבע. הכרה של עצמנו. כלומר, אנחנו ככל הנראה מנצלים לא נכון את התבונה שלנו. זאת כל הבעיה.

אם נפנה מבט לזמנים עתיקים יותר, נבין מדוע חכמים עתיקים כמו אריסטו ואפלטון, המייסדים של המדע המודרני, העלו את נושא השכל האנושי. "אל תפתחו את המדע לכל המעוניינים בכך", הם אמרו. "תמסרו אותו רק לאנשים הגונים, שישתמשו בו נכון – אך ורק לטובת חיי האדם, למען יחסים טובים בין בני האדם, שיחיו טוב ונוח יותר. אם אתם מוסרים את החכמה לכל אחד, אתם מזיקים לאנושות".

ברור הרי שאדם רגיל, שמונע על ידי האגו שלו, ינצל את המדע כדי להזיק לאחרים וגם לעצמו, אך זה יכה בו כבומרנג. אנשים אלה, בסופו של דבר, הורסים את הסביבה. הם מכוונים את האנושות כולה ליצור נשק ועוד דברים שאין בהם צורך. היום אנחנו רואים את ההזדמנויות העצומות שהמדע מעמיד לרשותנו. הן יכולות לספק לנו כל טוב, אך אנחנו מנצלים אותן לרעה.

כתוצאה מכך, אנחנו עומדים בפני משבר כללי, בכל התחומים בחיינו: במדע, בחינוך, במשפחה, בזוגיות, ובכלל ביחס בין בני האדם, בבריאות שלנו, בעתיד שלנו, בתרבות שלנו. במה אנחנו מתעניינים? ממה אנחנו ניזונים? מפירותיהם של כלי התקשורת.

המצב הזה אינו מתאים כלל למה שאנחנו מסוגלים מבחינה תיאורטית. אנחנו מנצלים את היכולות שלנו בצורה לא נכונה. כך זה נמשך במשך אלפי דורות. אפלטון ואריסטו הזהירו לא להעביר את הידע המדעי לכל אחד ללא הבחנה וקראו למסור אותו רק לאנשים שיודעים להשתמש בו נכון, ושימציאו רק דברים נחוצים ומועילים.

אנשים שמונעים על ידי יצר הרע, תמיד רוצים לנצל את המדע למען שליטה על האחרים, וכדי לפתח כלי נשק ותרופות שאין בהן כל צורך, מלבד תועלת עצמית. אלה דברים שונים שלכאורה נחוצים לאדם. הם לגמרי מיותרים. המדענים הללו מוכרים את המדע ואת המצאותיהם רק כדי להרוויח. מדענים אמיתיים מונעים על ידי אהבה למדע ולא ע"י מניע אחר. על פי העיקרון: "אמת קנה ואל תמכור".

בסופו של דבר, אנחנו רואים שאנחנו אבודים לגמרי בתוך המדבר הזה, לאחר אלפי שנות התפתחותנו, ולכן הגענו לאן שהגענו.

מתוך שיחה על החיים החדשים מס' 10, 08.01.2012

ידיעות קודמת בנושא:
מורי דרך במדבר
השוויון קשה מנשוא
כאשר כל העולם ידרוש

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest