אל תחמיץ את ההזדמנות

שאלה: מדוע אותו הרצון החד שהיה בהתחלה, נעלם בהדרגה? אתה ממשיך, חווה הרגשות טובות והרגשות רעות, אך לפעמים אתה מרגיש אדישות מוחלטת, ואין לך שום הרגשה.

תשובתי: גם זה חלק מה"משחק" וההסתרה. או שהאדם מסתיר את הרצון לקבל שלו ופועל מעליו, או שמלמעלה יוצרים עבורו את ההסתרה. ואז זו כבר אינה הסתרה על האגואיזם שלו (הרי את ההסתרה הזאת האדם צריך ליצור בעצמו), אלא שמסתירים ממנו ממה הוא צריך להסתיר את עצמו.

ואז הוא מאבד את הקשר עם המאורות העליונים, עם אותן ההארות הקטנות שנתנו לו מלמעלה, והוא מרגיש מנותק לחלוטין, כאילו אין לו שום דבר. לפעמים הוא מבין שאיבד הכול, ולפעמים אפילו את זה הוא אינו מרגיש והוא מתחיל לחיות ממש כבהמה. הניתוק מהמקור העליון נקרא קיום בהמי.

אם קיימת ההרגשה שקיים משהו נעלה יותר, אז זוהי כבר התעוררות של האדם שבנו. וכאשר אנחנו מתחילים לחפש משהו נעלה יותר, אז האדם שבנו מתחיל לגדול, בדומה ל"צומח". כשאנחנו מתחילים לבצע פעולות אקטיביות, לעבוד בקבוצה עם החברים, אנו יכולים להעלות את עצמנו ל"דרגה הבהמית" של דרגת האדם. וכשאנחנו כבר מוצאים את צורת ההשפעה המשותפת, זה אומר שהשגנו את דרגת האדם האמיתית.

מהניתוק הגמור, שהיה קיים מפני שמלמעלה הסתירו מאדם את המקור העליון, הוא מגיע לכך שהוא מתחיל בעצמו להסתיר את המקור העליון הזה מהרצון לקבל שלו, ולהתקדם, כאדם, מעל להסתרה הזאת.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 25.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
להסתתר בצל של עצמי
העולם שצומח מתוך ההסתרה
צל האגואיזם וצל הקדושה