קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם האנשים שיתעסקו בשיטת החינוך האינטגרלי צריכים שתהיה להם איזו תדמית, איזה ידע מיוחד, או שהדבר היחיד שהם צריכים לדעת זה להתחבר בצורה נכונה?
תשובה: העניין הוא, שבקרוב האנשים יהיו מובטלים. אפילו עכשיו אם היינו רוצים להסתפק בדברים הכרחיים לחיים ולא לייצר כל מיני מותרות בשביל רק לקנות ולזרוק, אם היינו חיים בהרמוניה עם הטבע והיינו יוצרים חברה נורמלית שיוונית, היינו מגלים שבעצם אנחנו לא צריכים לעבוד.
היום בעולם יש כמות עצומה של משאבים כדי לספק את כולם. מספיק רק לחלק בצורה נכונה את כל הדברים הטובים, ולכולם יהיה הכול.
לכן אנחנו בכל זאת מגיעים לזה. אנחנו רואים שבכל שנה האבטלה גדלה, יש פחות צורך בעובדים. והחברה תאכיל את אותם המובטלים, תלביש אותם, תבנה להם דירות, וכולי. ובמה הם יתעסקו? דווקא בהגדרה האינטגרלית של העולם, של כל הציוויליזציה העולמית.
לכן בשיטת החינוך האינטגרלי לא מדובר רק על איך לאסוף את האנשים לחוגים ולהעביר סדנאות על הדשא בפארק העירוני, אלא על איך האנשים יעבדו בתור מְתקני העולם. זו עבודה מאוד רצינית שהם יתעסקו בה מהבוקר עד הלילה.
מעבר לכך, הם יצטרכו לארגן חלוקה נכונה בין האנשים של כל התוצרים של העבודה, לשרת זה את זה. כל זה יהיה מתוך יחסים חברתיים נכונים. ועד אז אנחנו צריכים ללמד את האנשים האלה את השיטה, מנקודת המבט של חוקי הטבע האינטגרלי, שנמצאת בקשר הדדי בינה לבין השלבים של הדומם, הצומח והחי, ורק האדם חייב לכלול בתוכו בצורה מודעת את הטבע הזה כחלק הנכון האינטגרלי.
את כל זה אנחנו צריכים להסביר לאנושות, לאורך זמן, לפי דוגמאות של האבולוציה, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה. בנוסף לכך, אנחנו צריכים לפתח את האדם בצורה תרבותית, הרי כל החושים שבנויים בנו לפי חוק ההרמוניה, חוק "חתך הזהב", גם זקוקים לכיוון הנכון לקשר הדדי, כדי להבין זה את זה. אנחנו צריכים להתמצא בכל המדענים הגדולים, המשוררים, הסופרים והמוזיקאים.
כמובן, שזה לא אומר שאנחנו צריכים להפוך את האנשים לחכמים אוניברסליים, כמו אלה שחיו בימי הביניים והיו סופרים, משוררים, מוזיקאים, רופאים ומדענים בו זמנית. אבל כל אחד חייב להתפתח בכל התחומים: גם בציור, בריקוד, במוזיקה, במדע, כל זה ירחיב אותו מבפנים. ואז הוא יתחיל להבין את העולם בצורה יותר טובה, יש לו כבר אפשרות לתקשר עם כל השאר, כי הוא הופך להיות רחב, עשיר, ויש לו נקודות מגע עם כל השאר: על מה לדבר, במה להתעניין, איך להחליף דעות.
זאת אומרת, זה כבר לא איזה קיום צר: הרוויח- קנה- זרק, או שבבוקר לקח את הילד לגן, בערב חזר הביתה, וכל יום אותו דבר.
צריך לעשות מהאדם "אדם". תוך מאה השנים האחרונות, מהתקופה של הסרטים של צ'ארלי צ'אפלין על פסי הייצור ועד ימינו, האדם בעצם הפך להיות רובוט. לכן יש לפנינו עבודה רבה, והיא חייבת להיות לא רק חינוכית, אלא גם השכלתית.
אין טעם לחבר את האנשים באיזו סדנה, לשכנע אותם כמו ילדים שיגידו אחד לשני מילים יפות ויחזיקו ידיים. צריך קודם כל לבנות בהם את ה"אדם", להעלות אותם לדרגת ה"אדם". אדם, מהמילה "דומה לבורא", דומה לכל הטבע.
לכן לא מספיק רק להעביר סדנאות. זו צריכה להיות עבודה רצינית במשך כל היום, שחלק ממנו הם ישרתו את עצמם, את האחרים, ידאגו לאחרים, וכולי. לדוגמה, בני הנוער שלנו לומדים חצי יום, ובמחצית השנייה של היום הם משתתפים במסגרת הארגון שלנו בהכנת חומר חינוכי מיוחד.
מתוך שיחה על חינוך אינטגרלי, 04.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
סנונית ראשונה
הנחיצות שנובעת ממהותה של ההתפתחות
לא אבטלה, אלא התפנות לעבודה האמיתית
