קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אם אנחנו ישויות חברתיות ואנחנו כל כך אגואיסטים שאנחנו חושבים רק על טובתנו האישית ולא על טובת הכלל, למה נוצרנו בצורה כזאת?
תשובתי: ידוע לנו והמקובלים מגלים זאת וכותבים על כך, שמה שהבורא עשה, הוא יצר הכול כך שלאדם בעולם הזה תהיה יכולת להתקרב וללמוד את העולם העליון, את הכוח העליון, את הבורא, כך הוא יכול למשוך את כל האנושות אחריו וכולם יכירו אותו כמו שכתוב "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם" (ירמיהו ל"א, ל"ג) וגם "כי ביתי, בית-תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיה נ"ו, ז').
שאלה: בעל הסולם פותר את השאלה של מה יהיה הדלק או המוטיבציה של כל פרט לפעול לטובת האחרים על פי עקרונות החברה העתידית, ב"כתבי הדור האחרון" הוא כותב כך, "ואין עצה לזה אלא להביא בלב העובד אמונת שכר ועונש רוחני מן השמיים היודע תעלומות, אשר על ידי חינוך ותעמולה מותאמת, אותו שכר ועונש הרוחני יהיה חומר דלק מספיק לפריון עבודתם. ולא יצטרכו עוד למנהלים ומשגיחים שיעמדו עליהם. אלא כל אחד ואחד יעבוד בשביל החברה בנפש חפצה יותר ויותר, כדי לזכות בשכרו מן השמיים". מהו השכר עליו מדבר בעל הסולם?
תשובתי: השכר הוא השגת הבורא, גילוי הבורא לאדם. כי בגילוי הזה האדם משיג את הכול, ממינוס עד פלוס אין סוף, הכול פתוח לפניו והוא יודע ומכיר את כל הכוחות שפועלים בעולמו של האדם וכל מה שקורה לו מקצה לקצה.
שאלה: אם השכר הוא לגלות את הבורא, מה העונש?
תשובתי: העונש זה שהאדם לא משיג את הבורא. אבל אין עונש, כי בסך הכול עוד כמה שנים נגיע כולם, כמו שכתוב "כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם". בעולמו של הבורא אין עונשים, עונש זה המצב שבו אנחנו עדיין לא נמצאים בהשגה גלויה ושלמה של הבורא.
