קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כיפור זה לא רק יום
אצל אדם שמתפתח מבחינה רוחנית יום כיפור הוא לא מועד מוגדר בלוח השנה, אלא מצב התפתחותי מסוים שאליו צריך להגיע בכל מדרגה ומדרגה. למה הכוונה?
מצב "יום כיפור" מגיע אחרי מצב שנקרא "ראש השנה", שבו הגדרנו שהמטרה הגדולה של חיינו תהיה להזדהות עם כוח הטבע הכללי. כוח שתכונתו אהבה ונתינה. הכוח הזה הוא הגדול ביותר, מנהל את כל המציאות, מקדם אותה אל מצב השלמות. אותו אנחנו רוצים להכתיר כמלך, לו אנחנו רוצים להידמות. מתוך כך התחלנו לעשות בדיקות וחשבונות: מה קורה בתוך ליבנו? הבדיקה הזאת היא כמו צילום רנטגן לכוונות הפנימיות שמתוכן אנחנו מבצעים כל מיני פעולות. וכמו ברנטגן, הבדיקה דורשת אור מיוחד שיכנס לעומק לבנו ויראה לנו מה קורה שם.
מנהגי יום כיפור מרמזים על השורש הרוחני של הדברים. כדי לעבור מקבלת הנאה ותענוג לעצמנו למצב של מחשבה על טובת הזולת, צריך קודם כל לעצור את הקבלה העצמית. לכן ביום כיפור יש חמישה עינויים שקשורים לצרכיו ההכרחיים של אדם: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה. אנחנו מצמצמים אותם, מפסיקים להשתמש בהם, לא מקבלים לעצמנו שום דבר.
לאן זה מביא אותנו? למצב שעליו קוראים בצוהרי יום כיפור בסיפורו של יונה הנביא. הוא קיבל משימה אלוהית, לתקן את העולם. אחרי שניסה לברוח מהשליחות וכשל בכך, יונה הלך לדבר עם אנשי נינווה והם עזבו את החמס ואת הרוע שהיו בקרבם. הסיפור מצביע על כך שאנחנו צריכים לשים את עצמנו בצד, ולהעמיד את כל מה שיש בנו לטובת האחרים. זו גם המשימה ההיסטורית שלנו כעם.
החכמים אמרו: "עבירות שבין אדם לחברו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו". לרצות את חברו במלוא מובן המילה, משמע להגיע לאהבה אמיתית כלפיו. לעשות צמצום על החשבונות האגואיסטים של "מה יהיה לי מזה?", לפתח מוכנות לעשות הכול בשבילו, כדי להגיע דרכו לחיבור עם כוח האהבה העליון. כך מתעלה האדם בפנימיותו מדרגת העולם הזה לדרגה רוחנית של שלמות ונצחיות.
אבינו מלכנו חננו ועננו. מה כדאי לבקש ביום הכיפורים? להמשך צפייה לחץ כאן
קראו עוד בטוויטר שלי.
