קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד מ"ספירה" אחת יכול להיווצר "פרצוף" שלם של "עשר ספירות"? מהיכן לוקחים כוח לזה?
תשובתי: כיצד מתרחשות עליות וירידות, לידה של "פרצוף" אחד ושל "פרצוף" אחר? כיצד נוספות אליו "ספירות" ומתרחש "zoom in" או "zoom out"? כיצד מנקודה אחת, מתא אחד, מזרע אחד יכול להתפתח גוף שלם?
הגוף הזה היה כבר טמון בתוכו, צריכים רק להוסיף את החומר, כלומר לגלות את הרצון שהיה נסתר בתוך בחינה א'. ובבחינה ב' אנחנו כבר חייבים בעצמנו לגלות אותו במאמצים שלנו. יוצא, שכל המציאות המתגלה היא הקרנה של המאמצים שלנו.
לכן כל "עולם האצילות" בנוי רק מעשר ספירות שהיו ב"עולם הנקודים".
"עולם הנקודים" רק היה נקרא "עולם", ולמעשה זה היה "פרצוף" אחד. ועכשיו יוצא ממנו עולם שלם, ועוד איזה עולם, כל כך מורכב הוא!
וכל זה בזכות זה שכאן נוספת ההשתתפות ההדדית של העליון והתחתון.
אי אפשר להסביר זאת בצורה מכאנית. הבורא מתאר לנו איזה תכונה נקודתית, מקרה, תופעה, אך בכדי להשיג את התופעה הזאת אנחנו צריכים לבנות ביחס אליה "עשר ספירות" שלמות.
הבורא מראה לי את התופעה הזו כנקודה אחת של "כתר" ממנו. ואני צריך לבנות רצון אליו, לגלות ביחס לרצון הזה פעולות שונות, את התגובה שלי על התופעה הזו, לדעת כיצד אני בעצמי אשיג אותו ואז אני אכיר אותו. ובדרך כזו אני אשיג את הבורא ואבין מה הוא רצה להשיג ביחס אליי, כשהוא מצייר לי את התופעה הזו. אני חייב להגיב ב"עשר ספירות" שלמות.
"עולם האצילות" נותן דוגמה ראשונה כיצד צריך להיראות הנברא. הנברא לא יכול להשיג דבר אם לא עברו כל ד' הבחינות, אם לא בנה את כל "עשר הספירות", לא השיג את שורש התופעה, את ידיעת הבורא שסידר את כל זה. לכן, מכל נקודה שמתאר לנו הבורא, אנחנו צריכים לבנות "עשר ספירות" – "פרצוף" שלם.
זאת הסיבה שבגללה נדרשת מאיתנו עבודה כה ארוכה ומתמשכת, הרי אנחנו צריכים להשיג את עצמנו דרך ה"שורש" של כל תופעה – לחבר יחד את ה"מלכות" עם ה"כתר".
