דף הבית / Tag Archives: מצוות (page 10)

Tag Archives: מצוות

מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ט

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.). רק המאור שבתורה מחזיר את האדם למוטב התורה (שיטת התיקון), שאנו עוסקים בה, הוא בכדי להגיע להכניע את היצר הרע (האגואיזם). כלומר, ולהגיע (על ...

להמשך קריאה

את ה"ידיים" נוטלים עם האור

כל מנהגי המסורת שמקובלים ביהדות, נחתמו מהפעולות הקבליות הרוחניות, אך רק ברצון אחד, ברצון הארצי האגואיסטי. הפעולות הרוחניות האמיתיות מתבצעות בשני מישורים – בקבלה ובהשפעה. לאחר שאיבדנו את הקשר עם האהבה לזולת, עם ההשפעה, עם העולם העליון, מה שנשאר לנו ...

להמשך קריאה

מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ח

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.). רק המאור הטמון בתורה מחזיר את האדם למוטב האדם, הנולד (בעולם שלנו) עם הרצון לקבל (הכול לעצמו), ורוצה (תחת השפעת הייסורים והאור) לתקן אותו ...

להמשך קריאה

הגנה כפולה

מאמר, "מהו סמכין בתורה, בעבודה", מתוך הספר "שמעתי": "אמרו חז"ל "מצוה בעידנא דעסיק בה, מגנא ומצלא [מצוה, בעת שעוסק בה, מגינה ומצילה], תורה בין בעידנא דעסיק בה, ובין בעידנא דלא עסיק בה, מגנא ומצלא [תורה, בין בעת שעוסק בה ובין ...

להמשך קריאה

רק מי שהיה בגלות יהיה ראוי לגאולה

האנושות מתחלקת לשני חלקים: אלה שמרגישים שהם חייבים להשיג את מטרת החיים ואלה שאינם מרגישים את זה. אלה שאינם מרגישים משיכה לרוחניות מתחלקים לשתי קבוצות: אנשים שחייהם לחלוטין אינם קשורים עם הרוחניות. בצורה כזאת חי כמעט כל העולם. אנשים שקשורים ...

להמשך קריאה

מאחל לכולם חופש ואהבה!

שאלה: האם אנחנו, התלמידים שלך בחכמת הקבלה, שאינם יהודים, צריכים לשמור על חג הפסח ושאר החגים? רבים אצלנו אומרים שעלינו להזדרז לקנות מצה ולערוך סדר פסח. תשובתי: תלמידים יקרים שלי, אני אנסה לענות עוד פעם, בפשטות ובאופן סופי, מפני שכבר ...

להמשך קריאה

אסור ללמוד תורה למי שלא נימולה

שאלה: שאלו אותך בהרצאה בניו-יורק, האם כולם יכולים ללמוד את חכמת הקבלה או רק אלה שנימולו, כלומר יהודים? תשובתך גרמה לרוגז לחלק מהמשתתפים. תסביר בבקשה. תשובתי: חכמת הקבלה נקראת "פנימיות התורה" וגם "תורת אמת", מפני שהיא מדברת על הקיום האמיתי ...

להמשך קריאה

קדיש

שאלה: מה זה "קדיש"? תשובתי: קדיש הוא התקדשות. "קדוש" פירושו מיוחד, נבדל, כמו שאומרים בטקס הכלולות: "הרי את מקודשת לי", עכשיו את מובדלת מכל העולם, לי. מדובר על ההתקדשות של הבורא על ידי האדם. כשהאדם משיג את המדרגה הבאה של ...

להמשך קריאה

"620" גשרונים ממני אליך

כל הבחירה החופשית שנמצאת בכל אחד מאיתנו, בכל חלק קטן מה"לגו" הרב-מימדי של הנברא, היא לגלות את הקשר הטוטאלי שלנו עם כל השאר, עד כמה שאנחנו רק יכולים לסבול. כל אחד מתחבר עם כולם בחלק העליון שלו (ג"ע) ובחלק התחתון ...

להמשך קריאה

מדוע הבורא הסתיר את עצמו?

מדוע הבורא ברא את הנשמה במצב השלם והנצחי, ולאחר מכן היה צריך "לרוקן את הכלי" ולהסתיר את עצמו? "מתן תורה", אות ז' "עמדו חכמי הקבלה ושאלו, למה לא בראנו מתחילה בכל אותה הרוממות הרצויה להדבק בו ית', ומה היה לו ...

להמשך קריאה

תפקיד את הרצון ותקבל את האור

613 המצוות ובניית "המשכן" מסמלים את תיקון 613 הרצונות שבאדם. בכל אחד מאיתנו קיימים "613" רצונות. כדי לבנות קשר נכון ומתוקן עם האחרים, אני צריך להתחבר איתם ב-613 ערוצים, בדומה לעורקים שמחברים בין כל איברי הגוף שלנו. עלינו לתקן את ...

להמשך קריאה

המדריך לעומקי הנשמה

הקדמת ספר הזוהר. מאמר "ביאור כללי לכל י"ד מצוות, ואיך מתחלקים לז' ימי בראשית", סעיף א': "רבי שמעון מבאר י"ד מצוות, הכוללות כל תרי"ג המצוות, כמו שז' ימי בראשית כוללים 7,000 שנה. ולכן חילק אותן לז' ימי בראשית, וקשר לכל ...

להמשך קריאה

מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ז

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.). תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין "אנו צריכים לקיים את התורה ומצוות, (דווקא) בכדי שזה יביא לנו לידי טהרה (ולא בכדי לקבל שכר בעולם הזה או ...

להמשך קריאה

שיטת התיקון הקלה

המקובלים הכינו עבורנו שיטת תיקון קלה פשוטה. "אמנם אנו מוצאים ורואים, בדברי חכמי התלמוד, שהקלו לנו, את דרכה של תורה (התיקון), יותר מחכמי המשנה. כי אמרו : "לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות (תיקונים של האגואיזם), אפילו שלא לשמה (למען עצמו). ...

להמשך קריאה

אדם או חיה מלומדת?

הרב"ש, שלבי הסולם, מאמר "מהו, שהעולם נברא בשביל תורה": "וכשמקיימין תורה ומצוות בבחינת "עושי דברו", מטרם שזוכים לשמוע, נקראים המצוות בשם תרי"ג עיטין [עצות]. וכשזוכים לבחינת "לשמוע בקול דברו", נעשים תרי"ג מצוות בבחינות פקודין. והוא מלשון פקדון. כי יש תרי"ג ...

להמשך קריאה

מקובלים על תורה ומצוות – חלק ל"ו

חברים יקרים! אבקש מכם לשאול שאלות בהקשר לציטוטים של גדולי המקובלים. ההערות בסוגריים הן שלי (מ.ל.). תרי"ג עיטין ותרי"ג פקודין "בכמה מקומות בזוהר מכנה לתרי"ג מצוות – "תרי"ג עיטין דאורייתא" (עצות כיצד לתקן את הכלי), ובהרבה מקומות בזוהר קורא לתרי"ג ...

להמשך קריאה

Pin It on Pinterest