Tag Archives: חכמת הקבלה

שאלה: שמעתי שיהודים דתיים רבים בודקים לפני חג הפורים את שמיעתם, כדי להיות בטוחים שהם ישמעו את המצווה "זכור את אשר עשה לך עמלק"…

אדם הראשון הוא מבנה של הנשמה היחידה שנבראה, ולאחר השבירה עברה שינויים גדולים. בתחילה הייתה קיימת במצב של "חפץ חסד" – לא קיבלה שום דבר ולא דרשה לעצמה.

אנחנו כבר לא בעולם שלאחר המשבר, אלא אחריו. בשלב הזה אנחנו חייבים לקבל החלטות לצורך שגשוג קולקטיבי בכלכלה הריאלית.

"…בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש: כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה" (ויקרא, פרשת "אמר" כ"ג, כ"ג-כ"ה).

אנו רגילים שמלך הוא דמות כוחנית, הוא שולט בגבורה. ואילו אחשוורוש מוצג כמלך לא כל כך ברור.

שלטון של חסרי הגנה – הסיפור של פורים הוא מטאפורה שמספרת על התפקיד של העם היהודי ועל הפריצה האחרונה שלו אל השלמות. מרדכי נראה תחילה חלש ומסכן, הוא יושב בשער המלך כאילו בחוסר כוחות, יהודי "גלותי" טיפוסי. וכנגדו ניצב שר רם ...

במשך מאות שנים ניסינו לארגן חיים רגילים במדינות שבהן חיינו, אבל כל פעם הנסיבות אילצו אותנו לחזור למימוש האיחוד. הדוגמה המובהקת לכך, הוא הסיפור של פורים.

שאלה: האם במועדים פועל ומשפיע עלינו איזה כוח מיוחד? האם מגיעה אלינו הארה מיוחדת? תשובתי: מועד זה מצב מיוחד שקורה בעולם, כשהרצון הופך להיות במשהו דומה להאור, ובינו ובין האור מתרחש שיתוף פעולה שנקרא בשם מיוחד, התואם לגימטריה קבלית. המועד ...

המדרגה הבאה של ההתפתחות שלנו נקראת העולם העליון.  שאלה: אבל האבולוציה של הטבע מתרחשת מחוץ לרצון שלנו ולא מותנית בבחירה חופשית?

המשך לפוסט "מגילת אסתר: המסך נופל". חג הפורים הוא הצלה, אבל לא בכוח הנשק. האירועים שקרו אז קורים גם היום, בישראל, באירופה, בכל מקום, הם מתגלים בדמויות עכשוויות באופן נסתר… אך מהותם היא זהה, כוחנו הוא באיחוד. רק האיחוד יציל ...

המשך לפוסט "מגילת אסתר: תורשה רוחנית". המלך מגיב בחיוב להצעתו של המן ומודיע בכל קצוות הממלכה על החלטתו להשמיד את כל היהודים.

"ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים". איחוד היה תמיד הבסיס והיסוד של העם היהודי, אותו הכוח שלא נתן לו להתמוסס בגולה.

למרות שאנו כל הזמן מנסים להיטיב את מצבנו, החיים היום לא משהו. הם קצת חסרי טעם ומשמעות.

כל הדמויות במגילה, ובתנ"ך בכלל, מייצגות כוחות שמצויים בפנימיותו של האדם. ושתי היא מלכה אגואיסטית, חושבת על טובת עצמה, ואילו אסתר חושבת על טובת עמה.

איך אפשר להפעיל את הרגש והשכל שלנו לטובתנו ומה ההבדל בינינו לבעלי החיים בהרגשת כוח הטבע המפעיל אותנו?

המאה החמישית לפני הספירה, הימים ימי חורבן, עם ישראל שרוי בגלותו השלישית ומפוזר ברחבי ממלכת פרס. ודווקא אז מתרחש מפנה חד בהתפתחות הרוחנית של עמנו.