לתרום את תרומתך במקצת

מתוך הכנס בנובוסיבירסק. שיעור מס' 2

שאלה: הירידה מעולם אין סוף לעולם הזה התרחשה לפי התיאוריה של המפץ הגדול. האם אפשר לקוות שהעלייה חזרה תהיה גם כן כזה מפץ גדול, שבאופן חד ידחק את האנושות לנשמה אחת, לאחד שלם? והאם האחד השלם הזה יידע איך להתקדם הלאה?

תשובתי: שאלה טובה מאוד.

באופן תיאורטי זה נעשה על ידי מפץ, אבל מפץ בכל אחד מאיתנו. ספק אם זה יהיה על ידי מפץ גלובלי כללי, אני לא מתאר זאת לעצמי. יכול להיות שכך זה יקרה, אבל מאוד לא הייתי רוצה את זה.

כי הכול קורה מתוך הרצון לקבל שלנו, מתוך השתוקקות. ללא הרצון שלנו שום דבר לא יהיה. בזמן המעבר ממצב אחד למצב שלוש, אנחנו מוסיפים את הרצון שלנו. לכן המצב השלישי הוא פי 620 גדול יותר מאשר המצב הראשון. אם עוצמת האיחוד, החיבור, השפעת האור בתוך המצב הראשון שווה לאחד, אז במצב השלישי ההשפעה הזאת, כלומר התגלות הבורא, היא פי 620 יותר גדולה.

במצב הראשון זה הורגש ככוח חיות מינימלי, מה שנקרא "נפש דנפש", האור החלש ביותר שרק יכול להיות. המצב הזה הוא גלובלי, אינטגרלי, אין סופי, אבל בפני עצמו, הוא בעוצמה כזאת קטנה.

ואילו המצב השלישי גדול פי 620. חייבים להבין מה זה אומר 620 פעם. זה לא הכפלה ב- 620, אלא טור הנדסי על גבי טור הנדסי (פרוגרסיה), פי הרבה פעמים יותר גדול, מפני שאנחנו משתתפים בו בצורה הכרתית, מה גם, שבאופן הכרתי בכל העולמות.

כל הנטייה והשאיפה שלנו קדימה, היא בזה שאנחנו רוצים. אם בכל מצב האור גדול פי 620, זה אומר שקיים בו רצון, כמיהה, ייסורים לאור פי 620, לפני שהוא ימלא אותו. למה אנחנו משחקים בקבוצה? מפני שאני מתפעל מהרצונות של החברים ועם הרצון החדש הולך קדימה.

אתם מתארים לעצמכם, אם זה היה מתממש ברגע אחד? איזה ייסורים עצומים צריכים להיות לרצון הכללי, כדי שעל ידי תיאוריית המפץ הגדול, אור כזה עצום יתגלה בו?

לכן מאוד לא הייתי רוצה את זה. הכי טוב, מה שנקרא, "מעט דם": כל אחד מאיתנו יתרום במקצת את תרומתו, כל פעם לבֵנה קטנה, ולא בבת אחת. תראו על עצמכם, עד כמה כל זה נעשה באופן קשה, כבד ודווקא באופן עקבי.

לכן, יותר טוב בואו נתקדם לאט לאט.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בנובוסיבירסק, 07.12.2012

 ידיעות קודמות בנושא:
להסב את גל הפיצוץ לאחור
חג לציון המדרגה החדשה
סולם שגדל בתוכי