קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קשה מאוד להיות ליד מקובל
לפעמים היה לי קשה, עד בלתי אפשרי, להיות תלמיד, לעזור, לשרת, ולדאוג לכל צרכיו של מורי הרב"ש. אתה איתו בכל מקום. אתה רואה אותו בכל המצבים. והתמונה הגשמית מטשטשת את גדלותו. נדמה לך שזה אדם רגיל, בעל צרכים, חולשות והרגלים רגילים, כמו כולם. המחשבה "במה הוא שונה מכל היתר?" פשוט מתישה אותך, לא נותנת לך מנוח. אני זוכר כמה מאמץ נדרש ממני לעיתים, על מנת להצליח להיזכר בכך שניצב לפניי מקובל ענק, "המוהיקני האחרון", שלא יהיו עוד כמותו.
הרב"ש היה אדם פשוט מאוד, פשוט וגלוי, בכל חייו הגשמיים.
הוא לא נתן לאנשים שהיו לידו אף הזדמנות לכבד אותו, בשום צורה. הוא לא עשה מעצמו אדמו"ר, הוא לא רצה למשוך אליו תלמידים רבים וליצור סביבו קהילה גדולה, שהרי קהילה שכזו הייתה מחייבת אותו לאפשר לאנשים להעריך ולכבד אותו, לנשק את ידו, להתייחס אליו כאל רב גדול. הרב"ש לא היה מסוגל לסבול את זה, ולכן הוא גם התנהג בצורה הפוכה לחלוטין.
הרב"ש הרגיש שפל מפני שהיה מקובל – "מי אני בכלל, ומה יש לי בעולמי?" הן שאלות קבועות ששואל את עצמו מקובל. וזה גם מה שהוא הקרין כלפי חוץ.
הוא העריך את עצמו בהשוואה לבורא, ולכן הוא הרגיש תמיד כאין ואפס, כעפר ואפר. והרגשה זו עברה לאנשים שהיו לצידו.
הוא לא עשה זאת במתכוון. הוא לא הפגין במתכוון התנהגות פשוטה שכזאת. הוא באמת הרגיש כך, מתוך הקשר התמידי והשלם שבו הוא היה שרוי עם הכוח שמנהל את כל המציאות (הוא קרא לזה "לעמוד כנגד הבורא"). מתוך כך הוא גילה נצחיות ושלמות. וכלפי הגילויים האלו, הוא לא יכול היה שלא להרגיש שפל.
כששאלתי אותו על כך, הוא אמר: "תתאר לעצמך כמה קשה היה לי להשפיל את עצמי מול אבי… שהרי מדובר באבא.
כלפיך, אני בכל זאת אדם זר. וכלפי אדם זר, אתה עוד יכול להשתדל לבנות יחס מיוחד, אבל אבא זה אבא. אתה מרגיש שהוא אוהב אותך, ושהאהבה המוחלטת הזו של האב כלפי בנו נוטלת ממך כל אפשרות לעשות משהו. שהרי גם אם לא תעשה דבר – הוא יאהב אותך בכל מקרה. בכך הוא כביכול פוטר אותך מהחיוב להתייחס אליו בצורה מיוחדת".
הרב"ש נהג לשבש כל הזמן את ניסיונותיי להעריך אותו כגדול. הוא נהג "לקחת" ממני את הכוחות שהייתי זקוק להם על מנת להתייחס אליו בצורה מיוחדת. מצד אחד, הוא קירב אותי אליו, כמו שהעליון מקרב את התחתון. הוא החל לדאוג לי כמו לתינוק, לגדל אותי. ומצד שני, הוא העביר אותי דרך מצבים, שאז נראו לי אכזריים. לא הבנתי למה הוא עושה זאת והתקוממתי כנגדו מבפנים, אבל הוא נהג להביט בי ולומר: "אני מבין שכל הצרות שלך בחיים הם בגללי".
הרבנית פייגה אשלג, אשתו השנייה של הרב"ש, סיפרה לי לאחר פטירתו, שהוא נהג לומר לה שהוא יודע עליי הכול, שהוא יודע שלא אירגע עד שאוציא את חכמת הקבלה מחוץ לכותלי חדר הלימוד שלנו, אל העולם הרחב.
הוא רצה בכך. למטרה זו הוא גידל אותי.
זאת הסיבה שהוא לימד אותי ללכת בצורה עצמאית. זאת הסיבה שהוא לא נתן לי להשתמש בכוחו ובגדלותו, אלא להיפך, הראה לי את קטנותו, ואפילו עורר בי זלזול כלפיו. הוא רצה לנתק אותי ממנו ולכוון אותי אל הבורא, כדי שאדרוש כוחות מהבורא, ולא ממנו.
✅קראתם את הפרק ה-15 מתוך הספר "תמיד איתי", המגולל את סיפור חייו של הרב ד"ר מיכאל לייטמן לצד מורו הרב"ש. לרכישת הספר >> http://bit.ly/3SSIrTh
קראו עוד בטוויטר שלי.
