שאלה: לאחר חורבן בית שני, האימפריה הרומית מתחילה לשלוט. הם מנקים את המקום, שולחים את היהודים לגלות של 2,000 שנים. העולם ברברי, מלחמות, שנאה, עשרת השבטים נעלמים ונשארים שני שבטים. למה הכוח העליון הגה רעיון לפזר את היהודים, להעביר אותם דרך העולם? הייתה להם ארץ משלהם, ועכשיו מעבירים אותם לגלות?
תשובתי: זה נעשה על מנת לספוג את הרעיון של האל האחד ואת הכלל "ואהבת לרעך כמוך", כדי שכל זה יוכל להתקרב, להיכנס ולהשתרש בהדרגה בכל האנושות.
שאלה: כלומר, כשבתי המקדש עמדו, בני העולם לא יכלו לקבל את הרעיון הזה כיוון שהם לא חיו בגובה של "ואהבת לרעך", והיה צורך לשבור, להרוס את אותם בתי המקדש, כדי שהם יתפזרו ויביאו את זה לאנושות. איך הם העבירו את זה? האם יש בהם איזשהו רושם פנימי של הכלל הזה?
תשובתי: בהתערבבות בין העמים השונים, נוצרים עימם קשרים. כך חודרים לעמים בהדרגה, והם רוכשים כל מיני צורות שאולי רחוקים עדיין מהאידיאל של היהדות, אבל בכל זאת משהו חודר בהם.
שאלה: אתה מדבר על היווצרות הדתות?
תשובתי: כן, בדיוק זה, ובהדרגה מתקרבים לאידיאל של אהבה בין בני האדם, קשר, התקרבות וכן הלאה. נכון להיום כל העולם סיגל לעצמו את כל ההתניות או התנאים של התורה, ופחות או יותר מתבסס עליה.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
