קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האם המוות הוא הסוף מבחינת נשמתה של רוז לובין ז"ל? להמשך צפייה לחץ כאן
שורש המלחמה
מאז ומעולם נולדו כל האנשים עם נתון זהה בליבם, יצר רע מנעורים, רצון לשלוט וללחוץ על אחרים. הנתון הזה שם את כולנו במצב דרוך לקרב, מוכן למאבק. הרעיון של היהדות הוא לקחת שליטה על אינסטינקט המלחמה, לכבוש אותו ולהפוך לכלי חָפֵץ שלום.
ביהודי, הרצון לשלוט בזולת מפותח במיוחד. בעת העתיקה התקבצנו סביב אברהם אבינו כדי לממש את רעיון כיבוש היצר תחת ההתאחדות, ובזה להתאים את עצמנו לכוח העליון, ששמו "שלום". הבורא מחזיק את שלל ניגודי הטבע באחדות, בשלום, בשלמות, בלי למחוק אחד מהם. כדי להתאים את עצמנו לדרגתו נדרשת מאיתנו דרגת התאחדות גבוהה שבגבוהות, לכן היצר שלנו תלול כהר. בהתעלות עליו ניגע בפסגה.
כל התורה מלאה אזכורים לתביעת האחדות של הבורא מעם ישראל. "והיה כאשר שָׂשׂ ה' עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם, כן ישיש ה' עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם; ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה", מנוסח חזק מאוד התנאי בספר דברים (כח, סג). יחס הבורא אלינו תלוי ביחס שלנו אחד לשני. אנחנו מתייחסים יפה זה לזה, הבורא מיטיב איתנו. מתייחסים רע זה אל זה, מקבלים מכות משמיים. עד שנלמד.
כדי ללמוד חייבים מגיל צעיר, מקטנות ממש, לחנך את כל ילדי העם, ואת המבוגרים איתם, לעשות שלום ביניהם ולהתחבר זה לזה. כולנו צריכים להרגיש כמה נזק גורמת המלחמה הפנימית, להבין שבמלחמות אין מנצחים. רק מפסידים.
כמו ילדים שמתחילים להרביץ כשהם מבינים שלא יצליחו לשכנע אחד את השני, כך המלחמות בינינו. כשאין לנו אפשרות להשליט את הרצון שלנו במילים, אנחנו עוברים לכוחנות. נדמה למי שידו על העליונה שבזה הסתיים הקרב, ואולי לזמן מה הוא באמת יקבע את המהלכים אבל לא לאורך זמן. מלחמה אחת תוביל למלחמה הבאה בהכרח. היצר לעולם לא נח.
כצעד ראשון בהתאחדות נגד היצר, עלינו להתחיל לחייב את עצמנו להיזהר מאוד מפגיעה זה בזה. אם מישהו פוגע באחר, על כולם לפנות נגדו. לא פיזית. אלא אדם שמתנפל על איש מישראל, פשוט נמחק אצלנו מהחברה.
וכמו שאמר שלמה המלך, "בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל ליבך, פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו" (משלי כד, יז), אנחנו צריכים לצמצם את המרחקים בינינו, להכין את הלב לחבק את כולם, ואף פעם לא לשמוח לאידם.
החל מימי אברהם נעשה עם ישראל ערב לכל העולם, אחראי לגלות בתוכו את שורש המלחמה ומעליו את מקור השלום, לממש את צו האחדות ולתת בזה דוגמה לכל האומות. כל זה כתוב במקורות, הדברים ברורים, גדולי ישראל המקובלים מזהירים עליהם ומדברים כבר דורות רבים. למה אנחנו לא מקשיבים, לא רוצים לשמוע בקול ההשגחה העליונה?
אני מאחל לצעירים שלנו שיצליחו לשנות את המדינה. להמשך צפייה לחץ כאן
מה צריך לעשות כדי שהעולם יבין שאנחנו הטובים בסיפור הזה? להמשך צפייה לחץ כאן
ימי ראשית משיח
כתוב שקרוב לימות המשיח יתגלה ספר הזוהר ברבים. לא שיימצא על מדף הספרים בכל בית בישראל וינגבו ממנו את האבק פעם בשבועיים, אלא שתתפשט בחברה הבנה בהירה מה אצור בתוכו, ואורו יוביל את דרכנו להפוך לעם ישראל בארץ ישראל – אומה מאוחדת בהתאמה לנוף מולדתה שעוצב לפי חוק עליון, "ואהבת לרעך כמוך".
אומנם יש פער כל כך עצום בין החברה הישראלית היום לבין המתואר בכתובים, שלא ברור איך זה יקרה. הכול מרגיש הפוך, אנחנו הולכים ומתפוררים אפילו בזמן מלכד של מלחמה, הולכים ומתרחקים זה מזה, מהתאמה לתכלית האומה. מחד זה מאוד כואב ומייאש, מאידך צריך לדעת שההיפוך יכול לקרות בקפיצה אחת. שלבי התיקון לא מתרחשים לפי הגיון אנוש.
דווקא הריחוק הוא אחד מסימני הקירוב. כך שהצורה של העם היום מתאימה לתיאור ראשית ימות המשיח, מצב של טרום תיקון. זה לא אומר שלפתע פתאום במשך היום נגלה את האורות העליונים הטמונים בזוהר ואת עצמנו פורחים ועולים ממדרגה למדרגה של אחדות נפלאה. אבל ברור שאנחנו נכנסים לחשבון חד עם הכוח העליון, לדרישה להתאמתנו אליו דרך מילוי חוקיו, ואנחנו צריכים להזדרז, להשתדל להכין את עצמנו להיות באותה נשימה עם זרמי אור המשיח.
מתוך השלבים שעברנו עד היום, אנחנו יכולים כבר להבין כמה היינו רעים זה לזה, כמה התעקשנו לא לשמוע מה נדרש מאיתנו כעם, איך סירבנו לכל שינוי פנימי שתורת ישראל תובעת מאיתנו. מתוך אותם מצבים אנחנו צריכים לברר, שרק החיבור בינינו יציל אותנו. ש"ואהבת לרעך כמוך" הוא החוק שלנו, ואם לא נקיים אותו נשמיד את עצמנו. כשנגיע לבירור כזה ורצון להתקרב ולתקן, נגלה בתוכנו כוחות ויכולות, ומערכת עליונה שעומדת לצידנו.
ספר הזוהר עוד לא נגלה במלוא זוהרו, אנחנו עדיין לא מסוגלים להבין מה יש בו ולהשתמש בו לצורך ההתאחדות. אבל אנחנו צריכים להיות מוכנים לגילוי הזה, להשתוקק שיקרה. עברנו הכנה נכונה, רק חסרים לנו בירור והתעוררות הלב.
קראו עוד בטוויטר שלי.
