דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / 66 שנות ציפייה עם תקווה לעולם חדש

66 שנות ציפייה עם תקווה לעולם חדש

שאלה: אתה רוצה לומר, שהעולם מצטער על כך שניתנה ליהודים אפשרות להקים מדינת ישראל עצמאית על האדמה הזאת, והוא סבור שזו טעות? מה הוא מצפה מאיתנו?

תשובתי: העניין כאן הוא לא בעימות הערבי-ישראלי שהתפתח רק בעשרות השנים האחרונות. האנטישמיות קיימת כבר אלפי שנים. ממה מורכבות הטענות של אומות העולם כלפי ישראל? האנטישמיים אומרים שהיהודים גורמים רע לכל העולם.

מה מיוחד בעָם הקטן הזה, המונה בקושי 15 מיליון בני אדם? מה הופך אותו לכזה חזק וייחודי, שהוא מסוגל להזיק למיליארדי בני אדם?

האנטישמיות התפשטה עד לכזאת מידה, שאפילו קוריאה הדרומית שונאת שנאת מוות את ישראל, מה גם, שמקודם לא היו לה שום קשרים איתנו. זוהי מדינה מפותחת ועשירה, עם אורח חיים, תרבות וחינוך מערביים, אבל בכל זאת, היא הראשונה בעולם באנטישמיות שלה. אין לזה שום הסבר הגיוני.

כלומר קיימת שנאה טבעית של אומות העולם ביחס לעָם ישראל ובכלל כלפי כל יהודי. מתייחסים אליו כאל חייזר שהגיע מכוכב אחר, לא מהעולם הזה, שגורם נזק לעולם. אומות העולם חושבים שאם היהודים לא היו קיימים, אז היה יותר טוב.

אבל מצד שני, אפשר לומר, שאם היהודים גורמים רע לעולם, אז זה סימן שהם יכולים להביא טוב, להיות גורם טוב להתפתחות של האנושות! עם התקווה הזאת הם הסכימו להעביר לנו את הארץ הזאת בשנת 1948. מאז עברו 66 שנים, ואומות העולם התייאשו מלהמתין מאיתנו לביצוע של המשימה שלנו. בסופו של דבר, אפילו בעלי הברית הקודמים שלנו מתייחסים אלינו יותר ויותר בעוינות.

נחשב, שאומות העולם הסכימו להקמת מדינת ישראל ככפרה ומחילה לשואה, שגבתה את חייהם של שישה מיליון יהודים. אולם למעשה, זו אינה הסיבה האמיתית. הסיבה האמיתית היא, שאומות העולם קיוו שעָם ישראל, בהימצאו על אדמת ישראל, יביא תועלת לכל העולם, יביא אור לעולם, כלומר את הכוח הטוב והמיוחד.

הכוח הזה של הטוב צריך להמיס את הקרח בין בני האדם, את שנאת החינם שמפרידה בין כולנו, את האגו שניצב בינינו. במקום הכוח השלילי, לעולם צריך לבוא הכוח החיובי. אנשים יתחילו פתאום לחייך, להתייחס טוב ובאדיבות זה לזה. וזו לא תהיה סתם מסכה אדיבה חיצונית למען תאוות בצע עצמית, אלא באמת תשרור אווירה טובה, כמו במשפחה ידידותית.

ישראל יכול לעשות את זה, אבל לא עושה, אלא מתנהג עוד יותר גרוע מכולם, בכך שמראה דוגמה רעה לכל העולם. כל עוד היהודים היו מפוזרים במדינות אחרות, הם חיו פחות או יותר בידידות ועזרו זה לזה. ואילו בישראל אין כזאת תחושה של עזרה הדדית: כל קהילה לא אוהבת את האחרות ולועגת להן. תראו איך אנחנו מתנהגים בכבישים, אילו תוכניות משודרות בטלוויזיה: אנחנו רק מבקרים זה את זה ולועגים.

יש תחרות, בכל דבר, אין שום תמיכה הדדית. אנחנו הקפיטליסטים הנלהבים ביותר מכל המדינות, ששונאים זה את זה.

שאלה: יוצא, שאומות העולם שונאות אותנו לא בגלל הסכסוך עם הערבים?

תשובתי: לחלוטין לא בגלל זה. אומות העולם רוצות שישראל תשמש דוגמה של יחסים טובים בין בני האדם.

שאלה: יחסים בין ישראל לפלסטינאים?

תשובתי: דוגמה של יחסים בין היהודים עצמם! כי רק בתנאי שאנחנו ניתן לכל העולם דוגמה של יחסים הדדיים נכונים וטובים, העולם יוכל לצאת מהמשבר.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 421, 17.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המקום של היהודים על אדמת ישראל בהתאם לחוק הטבע
ישראל תחת זכוכית מגדלת עוצמתית
מספיק להיות מנודים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest