דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / תשאיר בבית את ה"אני" שלך

תשאיר בבית את ה"אני" שלך

שאלה: אני רוצה שבכנס בערבה אנחנו נבצע את עבודתנו בצורה הטובה ביותר. איך אנחנו צריכים לפעול בפנים כדי להגיע להצלחה?

תשובתי: זה קשה. אני חייב כל הזמן להיות בבירורים, לשאול שאלות ולחפש עליהן תשובות, להיות בעליות וירידות. ואת כל הבעיות אני צריך לפתור רק בדרך של חיבור עם החברים. בכך אני רוצה להראות דוגמא לכולם.

אף אחד לא יכול להצליח לבד. ההצלחה צריכה להתממש עבור כולם יחד. וזה אומר שאני דואג רק לכלי המשותף. לא חשוב מה אני מרגיש, אלא מה אנחנו מרגישים. לא אני הוא זה שמתרומם מעל משהו ומגלה משהו אלא אנחנו מתעלים ומגלים. כל הזמן זה רק אנחנו, ואילו אני בכלל לא קיים. אני רוצה לחיות בתוך ה"מרק" הזה. את המילה "אני" ואת ההרגשה של עצמי עליי להשאיר בבית.

יתר על כן, "אנחנו" זה לא סתם אוסף של חברים, ולא קומנדו בצבא. כל אלה הם צעצועים, ואילו בפועל, "אנחנו" זו הנשמה. אין בה חלקים שמחוברים זה עם זה, אלא כולם בה מולחמים לאחד, ואין לזה שום יחס למה שאנחנו מהווים היום. זוהי בריאה חדשה שנבראה זה עתה.

כי אותה המהות הרוחנית שאנחנו רוצים להקים לא הייתה קיימת לפני כן. קודם לכן היה רק רשימו שבור שהוביל אליה. והיום, על ידי המאמצים שלנו, אנחנו משתדלים ליצור את הנשמה מעולם הנקודים, שרצו אז כביכול לעשות עליה תיקון, ובכוונה שברו אותה למעננו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 08.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מתקיפים בשירה
הכלי הרוחני הוא לא כיס
עם מי לצאת להתקפה?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest