תמונות הסלפי כסמל של עידן

הערה: ״תמונות סלפי״ זה מושג שאפילו הפסיכולוגים לא יכולים ממש להסביר. הם סבורים שמדובר בנרקיסיזם. אנשים נהנים כשהם מצלמים את עצמם במצלמת וידאו לפני מותם, כשהם נופלים לתהום, או כשהם מרחפים מעל רכבת דוהרת. לאחר מכן מציגים את התמונות באינטרנט. היום זה הדבר הפופולרי ביותר  וכולם אוהבים לצפות בהן. זה מעין ״וירוס״ של התקופה שלנו.

התייחסותי: למה לא יכולים להסביר? אם אתה מציג זאת באינטרנט, זה אומר שהנצחיות שורה בזה. אינטרנט זה המפגש שלנו עם הנצחיות, כי באופן תיאורטי, מה שהעלית לשם יתקיים כל הזמן, במערכת יחסים אנושיים הדדיים. באופן כזה הכנסת את עצמך לשם.

שאלה: למה דיוקן עצמי הופך לסוג של תקשורת?

תשובתי: מפני שאדם שמצלם את עצמו, מביע את עצמו. אנשים מסתכלים עליו, מבינים מיהו, מה הוא מביע על ידי הבעת פניו, מה הוא רוצה לומר, על איזה רקע הוא רוצה להנציח את עצמו. זוהי העברת מידע מאוד קונקרטית וטובה.

הערה: לפסיכולוגים ישנה תיאוריה של "השוואה סוציאלית". הוגה התיאוריה ליאון פסטינגר אמר שאצל בני אדם יש תכונה מולדת להעריך את עצמם בהשוואה לאחרים כול הזמן.

התייחסותי: בוודאי, מפני שאחרת האגו שלנו לא יכול להעריך את עצמו. איך הוא יכול למדוד את עצמו אם לא ביחס לאחרים: אני גרוע יותר, טוב יותר, איפה, איך. העיקר להראות לאנשים היכן אני, עם מי אני, על איזה רקע, תראו, תקנאו, תתרשמו.

שאלה: למה אדם צריך כל הזמן לצלם רק את עצמו? תצלם את האהובים עליך, קרובים, חברים.

תשובתי: אין יותר אהובים, רק ״אני״. גם אם אני אוהב מישהו, זה רק מפני שהוא גורם לי תענוג. זה דומה לאהבה שלי לסטייק טוב. לכן תמונות סלפי מסבירות באופן מאוד מדויק את אהבתנו העצמית, הרצון להימצא במרכז תשומת הלב. "תראו את ״מרכז העולם״ תניחו הכול בצד. אתם רואים אותי? זה אני".

שאלה: האם זה יוביל אותנו למבוי סתום?

תשובתי: כן. היום אנחנו מתפתחים מהר מאוד להכרת האגו כדבר רע.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "חדשות עם מיכאל לייטמן" 64.4.201