תחת שליטת ההסתרה

אנחנו נמצאים תחת שליטת ההסתרה, כלומר לא מרגישים מי מנהל ומפעיל אותנו, מי מעורר בנו את המחשבות והרצונות. ולכן אנחנו חושבים כאילו שאנחנו בעצמנו פועלים מתוך המחשבות והרצונות שלנו.

כלומר, אם עשיתי משהו והצלחתי, אז זאת ההצלחה שלי. ואם אני לא הצלחתי, אז זאת אשמתי, או שמתוך האגו אני מתחיל להאשים את הגורל, את הסביבה.

ההסתרה ניתנה לנו כדי שאנחנו נגלה כנגד ההסתרה את מי שמפעיל אותנו, ולא שמפעיל סתם כך, אלא מפעיל אותנו בטוב. כלומר, להסתרה יש כמה גוונים, ואנחנו צריכים לגלות את הכוח שמפעיל אותנו. לכן אם אנחנו רוצים שהבחירה החופשית, היגיעה, המאמצים, הפעולות, יהיו שלנו, אז זה אפשרי רק אם אנחנו פועלים לקראת גילוי הבורא.

ואת כל יתר הפעולות אנחנו עושים מפני שכך הבורא מסובב אותנו. ורק כלפי הגילוי שלו הוא משאיר לנו מקום פנוי, מפני שלזה הוא מצפה מאיתנו ורוצה להתגלות ככוח היחיד וכטוב ומטיב.

לכן, את כל מה שמתרחש בחיים, הדברים הרעים והטובים, כל מיני המצבים שבאים, האדם מקבל כנכונים ומועילים לגילוי הבורא, אז הוא רואה שיש לו את היכולת לפעול בכל רגע.

ואפילו עוד יותר מזה, בזמן שהוא מרגיש את עצמו מנותק מהבורא, אז למעשה, הוא נמצא הכי קרוב אליו. מפני שאז הוא מרגיש חיסרון ונחיצות לגלות את הבורא.

מדוע נותנים לאדם הרגשה שחסרה לו הדבקות בבורא? מפני שהוא חלש ולא יכול להתעורר בעצמו אם לא מעוררים אותו. וכאשר הבורא מעורר אותו, זה נקרא שהאדם הופך להיות קרוב אליו.

לאדם צריך להיות מובן וברור, שכאשר הוא מקבל איזה שהוא מצב ומגיב עליו, זה כי אין עוד מלבדו, וכל מה שיש באדם ובעולם שלו נשלח אליו מלמעלה. והתפקיד שלו זה רק לגלות חיסרון לגילוי השורש לכל מה שמתרחש, את הסיבות לזה, כלומר, לגלות את הכוח העליון, את הבורא, את ה"כתר".

כזאת תפילה ודרישה צריכות כל הזמן לחיות באדם, כדי שהוא יגלה את הסיבה לכל מצב שמגיע אליו.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 05.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
להבין את ההשגחה העליונה
לבנות את דמות הבורא כשהוא נסתר