תחת "כיסוי" של המורה

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 2.

שאלה: איך להיות כלפיך, כלפי המורה, בדרישה תמידית? כי כל עוד אתה קרוב, כל הדאגות והחרדות משום מה נעלמות.

תשובתי: אני מדכא אותן! כאשר אתם לידי אתם נמצאים תחתיי, כמו ילד שנמצא תחת החצאית של אימא. אתם מרגישים שהכול בסדר: האור, הבורא, ממלא הכול, הכול שקט, רגוע, שלֵו, לא יכול להיות שום רע. אתם מכוסים במטריית מגן.

אין מה לעשות. אני אומר לכם מתוך מה שחוויתי ליד הרב"ש.

היה לי מצב נורא. הייתי לידו כמעט 24 שעות ביממה, חוץ משעתיים שלוש לצורך עבודה. וכך שנים ארוכות. נוצרה התחושה שאתה נמצא תחת כיסוי, כאשר אתה, כמו תינוק, על הידיים של אימא. תעשה מה שבא לך, הכול יהיה בסדר. אתה יכול לגמרי לשכוח את כל הבעיות שלך. לא היו לא רדיו ולא טלוויזיה ולא כל האירועים מסביב. אתה כביכול שוחה בג'לי.

הערה: אבל יחד עם זה, אתה בכל זאת לא נרגע, והשאלות שמטרידות אותך שנים אינן נעלמות.

תשובתי: הן לא נעלמות, אבל נראות אחרת לגמרי. אתה מבין שהן פתירות, הכרחיות, שהן לטובה ומהוות חלקים הכרחיים של כל התמונה. לכן הן לא מפחידות.

שאלה: איך לקבל החלטות נכונות ללא ה"כיסוי" שלך?

תשובתי: ללא ה"כיסוי" שלי אתם יכולים לקבל החלטה נכונה, ועם הכיסוי לא. אתם תמיד תסתמכו על ההתערבות שלי, על המרכיב שלי של החיים שלכם.

הערה: אבל בכל זאת ההחלטות שהתקבלו על ידִי נובעות מאינטרסים אישיים, כפי שזה מועיל במצב הזה.

תשובתי: אתם יכולים להחליט מה שתרצו, מה זה משנה? האם אתם באמת חושבים שההחלטות שלכם איך שהוא משפיעות על משהו? העיקר זה להגיע להבנה, שכל ההחלטות שלכם יכולות להיות רק בדבקות עם המורה. אז תוכלו לקבל אותן בצורה נכונה. אין שום מצב אחר שיקבע קירבה גדולה יותר לבורא.

שאלה: איך לפתח צורך חיוני קבוע לדבקות איתך?

תשובתי: כדי שיהיה לכם צורך בדבקות איתי, אתם צריכים להבין, שאני, זה ה"פרצוף" העליון שלכם. אני, אותו נברא כמוכם, רק עם אגו עוד יותר גדול (מפני שאני גבוה מכם), אבל שכבר תיקנתי אותו חלקית. עד כמה הוא מתוקן, זה לא חשוב, אתם בכל זאת לא תגלו.

בכך שאתם לוקחים בחשבון שאני נמצא גבוה מכם, אתם מכוונים את עצמכם לזה שאני זו המדרגה הבאה מעליכם. אני יכול להיות גבוה יותר באלפיים מדרגות, אבל מה שחשוב בשבילכם, שאני גבוה מכם במדרגה אחת. להיות קרוב אליי, זה אומר, לבצע את ההמלצות שלי.

שאלה: אבל אם מכל ההמלצות שלך אתה שומע אחת למיליון?

תשובתי: תשתדלו לבצע לפחות את מה שאתם שומעים ולדון על זה עם החברים: הוא אמר כך, מה מתוך זה אנחנו צריכים לעשות, לקבל את זה עבורנו, או יכול להיות עבור האחרים, וכולי. תשתדלו באופן כזה להתקרב ל"פרצוף" העליון. כי הקרבה מתרחשת לפי השתוות הרצונות, הכוונות, הכיוון, ולא אחרת.

אנחנו לומדים מתוך חכמת הקבלה את מצב ה"פרצופים": גלגלתא ועיניים ואח"פ נכנסים זה בתוך זה וכך עובדים. מורה, זה פשוט ה"פרצוף" הבא. קצת גבוה ממך, וזה כבר מספיק.

שאלה: אפילו שאלות חיוניות כמו, בחירת דירה, צריך בכל זאת להחליט בקבוצה, בסדנה?

תשובתי: אם אתם רוצים, אתם יכולים להחליט גם בשאלה זו. יכול להיות ששם אתם תמצאו תשובה טובה יותר. אבל אנחנו מדברים על דרך רוחנית.

מתוך שיעור מס' 2 בכנס בסוצ'י, 25.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
להידבק למורה עם כל האגו שלי
הרב מלמד את הקבוצה ללכת
בסיס יציב של הקבוצה