קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בהביטי על הדרך שלנו, אני רואה איך פרעה כל הזמן הולך ליד. לא מזמן הופיע זרם חדש, פסיכולוגיה שיטתית- וקטורית, ורבים חשבו שהיא דומה מאוד לקבלה. כלומר, פרעה פתאום נהיה עוד יותר ערמומי…
תשובתי: השיטה הקבלית היא מאוד ישרה. היא מהתחלה מדברת רק על דבר אחד, רק שלאט לאט היא מגלה יותר ויותר. באותם הטקסטים הקבליים מתגלה לאדם עומק ותנועה יותר גדולים. ואם הוא פועל רק לפי זה, אז הוא מגיע לנקודת הדבקות עם הבורא, עם הכוח היחיד שמנהל את הכול. כל השאר הומצא על ידי בני האדם.
אבל כדי לכוון אותנו אליו, הכוח הזה כל הזמן "מפרמט" אותנו, ביתר חדות, ביתר דקות, עד שאנחנו בעצמנו נהפכים לאותה תכונת ההשפעה החדה, כמוה, כדי להיכנס לתוך "קוף המחט".
אך לפי מהלך ההיסטוריה האדם ממציא כל מיני שיטות. בעולם נספרו קרוב ל- 3,800 שיטות שונות, אמונות ודתות, אך יכולות להיות יותר או פחות, מאחר והן נעלמות מחוסר המאמינים בהן. וכל הזמן, לפי צו השעה, מופיעות תיאוריות חדשות. מאמצע המאה שעברה הופיעה כמות גדולה של שיטות על סמך כל מיני בסיסים מדעיים, בנוסף לכך נולדו הרבה מאוד שיטות מיוחדות למיניהן, שיש בהן שימוש בשירותים החשאיים. למשל, התפתחות היכולות הנפשיות הפנימיות של האדם וכולי. אנשים אפילו לא יודעים על זה.
כל השיטות האלה בנויות רק על האגו, על ההתפתחות שלו. אפילו אם לאדם נדמה שזו התפתחות על אגואיסטית, זה בכל זאת אגואיזם אלטרואיסטי, שאופייני ל- 10% מתושבי כדור הארץ, שרוצים לעשות טוב זה לזה, לשמור על האקולוגיה, להגן על הטבע, על החיות, כלומר עוסקים באלטרואיזם של העולם שלנו. אך בכל זאת, זה אותו האגואיזם.
קיים גבול דק מאוד, מאבק, בירורים, בדיקות: "אז מה היא בכל זאת בעצם, השיטה הטהורה להשגת האור העליון?" היא מסתכמת דווקא בבירור פנימי תמידי של הכיוון שלנו.
אני, בין היתר, רואה עזרה בכל השיטות האחרות. בכלל, הכול בעולם נברא באופן כזה כדי לעזור "לנקות" את האנשים מכל מיני הבלבולים והטעויות.
על בסיס זה, אנחנו צריכים לברר לעצמנו את האמת. כלומר, אתה לא מברר פסיכולוגיה, לא כל מיני שיטות של אימונים אינטלקטואליים ולא תפיסה על-חושית, אלא דווקא ההידמות לאור, על ידי משיכת האור עליך. בזה מסתכם ההבדל בין השיטה הקבלית לשאר השיטות.
את כל השיטות החדשות האלה, שכאילו דומות לחכמת הקבלה, נותן לנו פרעה, במילים אחרות, הבורא דרכו. נאמר: "אני הכבדתי את ליבו", וזה דווקא כדי לסנן, למיין מתוך הקבוצות שלנו את אותם האנשים שיתכן שמהווים נטל.
לכן אין כל צורך להצטער על אותה כמות גדולה של אנשים שבאים, ואחר כך 90% מהם עוזבים. כי מתוך כל האנושות, חכמת הקבלה בוחרת רק את אלה ששייכים לבורא, אלה שבאמת יכולים להיות מתווכים בינו לבין שאר האנושות. העולם הרוחני בנוי על איכות ולא על כמות.
אנחנו שמחים לכל אדם שמגיע. אך לכולם יש חופש בחירה. ואנחנו בשום פנים ואופן לא מזלזלים באף אחד. אבל אם אדם עוזב, אז הבחירה היא שלו. זה אומר, שהוא עדיין צריך לעבוד על עצמו בדרגות אחרות, ועדיין לא מוכן לבוא. הוא קיבל מאיתנו משהו, אחר כך יעבד את זה, וכעבור זמן מה יחזור אלינו. ואם לא, אז יש לו דרך משלו, ובגלגול הבא הוא יסיים אותה. ואילו אנחנו רוצים בגלגול הזה.
חכמת הקבלה מפזרת ידע, כמו שחקלאי זורע זרעים, בעוברו בשדה חרוש, ומי שלוקח, איפה שזה נופל, זה טוב. זה לא תלוי ברצון שלנו. אנחנו רק יכולים לקוות שישמעו עליה כמה שיותר בני אדם, ואחר כך, זאת כבר עבודת הבורא.
מתוך השיעור הווירטואלי 08.04.2012
ידיעות קודמות בנושא:
שיטות ההרגעה וחכמת הקבלה
חכמת הקבלה: לא להרוס, אלא לבנות
פרקטיקות "רוחניות": הרוויזיה האחרונה
