תבקרו את המחשבות שלכם

כנס בסוצ'י. שיעור מס' 3.

שאלה: מה לעשות, אם בזמן הסדנה בעיות גשמיות מכסות אותך בכזאת מידה, שלא ניתן לצאת מהן?

תשובתי: כל מצב חדש, לא משנה אם הוא חיובי או שלילי, צריך להיות עד כדי כך מבוקר, כדי שהאדם יוכל להורות לעצמו: "אני נשאר בכיוון הקודם של המחשבות". זה בהכרח!

אתה לא מתאר לעצמך מה עובר עליי בזמן שיעורי הבוקר. יושבים לפניי 300 – 400 גברים וכמות גדולה של אנשים בקשר אינטרנטי. אם לא הייתי מצליח להסתדר עם המחשבות הפנימיות שלי, אז לא ידוע מה היה קורה בשיעור, מה הייתי מעביר דרכי על התלמידים שלי: איזה שופכין, איזו טינופת!

כי יש מחשבות שונות: לפעמים טיפשיות, לפעמים מבלבלות, לפעמים מפחידות, כמו מתוך סרט אימה. הן יכולות להיות בכלל לא במקום: בעיות עם הבית, עם הילדים, בעיות הקשורות למין. כל מה שרק אפשר! זה לא תלוי בגיל ולא באיזה שהם גורמים אחרים. וכל המחשבות הללו נשלחות לנו כדי שאנחנו נעבד אותן.

אני לא יכול שלא לחשוב על כך, כדי לבקר ולפקח על עצמי. ואתם על אחת כמה וכמה. אתם הרי בתחילת הדרך.

אם אני לא אבקר את המחשבות שלי, אז השיעור שלי לא יהיה שווה כלום. במקום להעלות את התלמידים, אני אוריד אותם, כי הם הרי מקבלים הכול דרכי. אסור! זו אחריות של המנחה.

תתאר לעצמך, שאתה גוף של אימא שעכשיו מתפתח בו עוּבָּר, הדבר היקר לך ביותר. האם אתה תסכים לכך שהוא יקבל מזון מזיק, מילוי לא נכון?

לכן את כל המצבים שאנחנו חווים צריך בהכרח לבקר.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בסוצ'י, 10.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עצות איך לקום ברגל נכונה
מה שלא עושה השׂכל, עושה הזמן
כיצד להסתדר עם זרם גועש