קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם הבנתי נכון, שאנחנו מיתקנים על ידי זה שרואים תחילה משהו ב"אמונה למעלה מהדעת", ואחר כך בעזרת המאור המחזיר למוטב וזה נכנס ל"דעת"?
תשובתי: ההשגה של המצב האמיתי בתפישה המתוקנת נקראת השגה "בתוך הדעת". תחילה אני רואה מדרגה שהיא נמצאת למעלה ממני ואני לא יכול לעלות אליה, לממש אותה בתוכי. אבל אני יכול להידבק אליה בעזרת אמצעי שנקרא "אמונה למעלה מהדעת", לקבל אותה מעל לדעת שלי, מעל לתכונות שלי.
אני נמצא באיזו מדרגה ורוצה לעלות למצב הבא, לאני העתידי, איך שאני מתאר אותו, ולכן אני מתפלל על זה, מבקש. אבל אני צריך לתאר בעתיד הזה, במצב העליון את הקבוצה, המורה, המטרה, את כולם במדרגה עליונה, ואת עצמי כאן למטה.
וכאשר אני "נדבק" אליהם בכזאת צורה, כולי משתוקק לשם, כמו ילד שחולם להיות גדול, אז מאותה המדרגה העליונה מגיעה אליי הארה שנקראת "המאור המחזיר למוטב". כך זה קורה, מפני שתמיד יש בנו שני "רשימו": "רשימו דהתלבשות" (מהאור העתידי) ו"רשימו דעביות" (מהרצון הנוכחי), וה"רשימו דהתלבשות" הוא תמיד במדרגה אחת גבוה יותר, למשל ג'- ד'.
"רשימו דעביות" נקרא "דעת" ו"רשימו דהתלבשות" נקרא "למעלה מהדעת", כך מאורגנות המדרגות של הסולם. אנחנו נמצאים במערכת, ואת החוקים שנמצאים בה ופועלים עלינו אנחנו לומדים בחכמת הקבלה. אנחנו בינתיים לא יכולים להרגיש את פעולתם והשפעתם עלינו, אבל אנחנו חיים בתוך זה. מאותו הרגע שהאדם מתחיל ללמוד, הוא כבר פועל במערכת העליונה, וחסר לו רק להרגיש מה המשמעות שמאחורי כל מילה.
העלייה בסולם המדרגות, זו עלייה "למעלה מהדעת" וכניסה ל"תוך הדעת", ואחר כך שוב עלייה למעלה מהדעת, וכולי. כדי להתקדם בכזאת צורה ולא להיתקע בדרך, לא לסטות מהדרך, דרושים שני דברים: ביטול עצמי ונאמנות כלפי העליון. חוץ מזה אין כלום, אלה הם שני סימני ההדרכה העיקריים. אני יכול לעלות, אם רוצה לבטל את עצמי ולהגביה את העליון.
אין לי שום חבל שקושר אותי לעליון, אני בעצמי בונה את הקשר הזה, בכך שמבטל את עצמי ונדבק אליו. והעליון פועל לפי דעתי לגמרי ללא היגיון, נדמה לי שאני מאשים אותו בהמון חטאים. מלמעלה יוצרים לנו כל מיני מצבים, כי אנחנו הרי הפוכים לרוחניות ולא יכולים לראות את האמת. ואילו אני צריך לבטל את הדעת שלי ולהידבק לעליון ללא שום תנאים.
זה מאוד לא פשוט וכאן אפשר לסמוך רק על המזל ועל הגורל הטוב, ולא על השׂכל. ברגע שהחלטת שאתה צריך ללכת אחרי השׂכל שלך, אתה נשאר במדרגה שלך וכבר לא זז מהמקום. אתה כבר ניתקת את הקשר, נפלת מהחבל שמשך אותך, איבדת את הכיוון ואת היכולת להתקדם. השׂכל מייד זורק אותך לדרגה בהמית, אתה כבר לא אדם שמתפתח, אלא נפלת מתוך המערכת.
מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 03.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מעלית בין קומות ההשגה
מסך מעל כל הספקות
התנאי לחוסר המוגבלות של הדעת
