קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו מכירים על עצמנו עד כמה אנחנו לא מסוגלים לחשוב על השפעה כלשהי, לקרוע מעצמנו אפילו הדבר הפשוט ביותר ולמסור למישהו אחר. אנחנו מסכימים לזה רק אם אנחנו מצפים לקבל משהו בתמורה או אנו משיגים יחס טוב כלפינו. או שאנחנו רוצים להרגיש את עצמנו מעל האחרים או שעושים משהו בכוונה ומצפים לתגובה אוהדת מצד הסביבה.
אם אנחנו מצפים לשכר מייד במקום, אז אנחנו יכולים להשפיע, העיקר לקבל משהו בתמורה. אבל לקרוע משהו מעצמי בלי כל פיצוי, לתאר זאת בצורה ברורה שלא תהיה לי שום תועלת, זה בלתי אפשרי.
כל התיקונים אפשריים רק אם יחזיק אותנו האור. הוא ימשוך אותנו למעלה כמו מגנט ויוציא מתוך האגו שלנו. ברגע שאני כבר נמצא באוויר, אני מסוגל להשפיע בלי שום חשבון. ושוב האור מעלה אותי ואני תלוי באוויר, ושוב אני מסוגל להשפיע בלי שום חשבון, כלומר, לפעול בלי לצפות לתועלת עצמית.
יהיה לי ברור שאני משפיע וזה נעלם בזולת. אבל כאשר זה נעלם, אני עושה חשבון, בהיותי בתוך ההשפעה. כלומר, הרווח שלי הוא דווקא בכך, שמה שאני נותן לאחרים נעלם בתוכם. יחס כזה חדש אני מקבל בזכות תכונת ההשפעה שרכשתי.
ברור שזה מאוד לא פשוט ורק האור מסוגל להחזיק אותנו ומאפשר לבצע פעולות השפעה מאיתנו כלפי חוץ. נה"י דא"ק דורשים מאיתנו השפעה אין סופית בלי שום שאלות. כל הרצונות של האגו שלי שרוצה להנות, להתמלא, להבין, להרגיש, לתפוס, לשלוט, כולל קינאה, תאווה וכבוד, עליך למסור את כל זה לזולת ולהתמלא כתוצאה מזה בשמחה.
אתה לא עושה זאת למען השמחה, אלא היא רק התוצאה של השפעתך, כי אתה שמח מפני שעשית פעולה לא אגואיסטית ונשאר בך רק "אור חסדים".
התנהגות כזאת דורש מאיתנו "עולם אדם קדמון", השפעה מוחלטת. אבל "עולם האצילות" אחראי על התיקון שלנו, הוא כבר פועל בצורה מבוררת. הוא מפריד מאיתנו רצונות כלשהם, משאיר אותם לשלב יותר מאוחר, כי זה יותר מדי להתחלה. הוא כאילו מוריד לפנינו את הסף גם בגובה וגם בעוצמה. הוא לא פותח לפנינו מייד את כל התמונה הרוחנית המתנוצצת עם השפעה וקבלה אין סופיות, אלא הוא מעמעם מעט את האורות ומקהה את הרצונות. התמונה נעשית יותר אפרורית ומעורפלת, אבל עכשיו אתה לפחות תוכל לעמוד בה, אחרת היא פשוט תבלע אותך ותאלץ אותך לקבל על מנת לקבל.
לכן, "עולם האצילות" מסדר את הכול כך כדי להשאיר לפנינו מכשול קטן מאוד, התגברות מינימלית על פני האגו שלנו (לקבל על מנת להשפיע). הוא דואג לכך שהפיתויים לא יהיו גדולים במיוחד והמכשולים לא ענקיים במיוחד, מאפשר לנו להתקרב למצב שאפשר לסבול אותו. ואז אנחנו מבקשים עזרה כדי להתגבר על המכשול האגואיסטי הקטן ועולים מעליו, עוברים כל פעם ממדרגה למדרגה.
ההתגברות מתבררת תמיד בכך, שמכל הצרות אני מסתתר בתוך מרכז הקבוצה, נכלל שם וקודם כל מחפש מקום מסתור בטוח, כמו עוּבָּר בתוך הרחם. אני מסתתר מכל הכוחות האגואיסטיים ("קליפות") ומתחבר לעליון. ואחרי שאני כבר נמצא שם, אני מתחיל לגדול. אני כבר נעשה ילד שיושב על ידיו של מבוגר, של אימא או של אבא, ואני מראה להם לאן להוביל אותי ומה אני רוצה. כך בעזרתם אני כל פעם מתקדם בכיוון שאני בוחר, והעליונים מסכימים להביא אותי לשם ומאשרים את בחירתי. בצורה כזאת גדל אדם רוחני קטן.
הקבוצה בשבילי היא גם אבא וגם אימא, ורק מתוך מרכז הקבוצה אני מברר את כל התכונות הרוחניות.
מתוך שיעור על פי "תלמוד עשר הספירות", 07.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
איפה אנחנו נכשלים?
לגדול בתוך הקבוצה
הילד שמחפש את הוריו הרוחניים
