כבול בתוך האזיקים של חובות האגו

שאלה: מאיפה יופיע בקהל החיצוני, שלו אנחנו מפיצים, רצון רוחני כלשהו, אם נכון להיום יש להם דאגות לגמרי אחרות? כיצד אנחנו יכולים לתרגם את בקשותיהם לתפילה כלפי העליון?

תשובתי: אם אין לאנשים חוסר שביעות רצון (חסרונות) מהחיים, אסור לנו להתקרב אליהם. לכן, אנחנו חיכינו שלושת אלפים חמש מאות שנה מאז יציאת בבל. ורק עכשיו, כאשר מתגלה בעולם המשבר, האנשים מרגישים צורך בשינויים. גם אם חסרונותיהם אינם קשורים לרוחניות. אבל גם אברהם אסף סביבו את תושבי בבל ולא סיפר להם שמעכשיו הם יתחילו לעבוד אלוקים חדשים ומיוחדים. אלא הוא פשוט אמר: "אנחנו נכנסו למשבר והפסקנו להבין זה את זה, החברה שלנו שבורה וקרועה על ידי שנאה הדדית. אף אחד אינו יודע לאיזה כיוון להתקדם. לכל אחד יש אלוקים משלו. לאחד זה כסף, למישהו אחר כבוד, לשלישי זאת שליטה ופוליטיקה ולרביעי זה מדע. כל החיים הרוסים: אין משפחה, ילדים, חינוך, ביטחון, אין שום תיקווה מהיום למחר. לכן, בואו נסדר את החיים שלנו!"

אברהם אמר לאנשים שיש לו סוד לחיים טובים, לא עניינים נשגבים, אלא חיים פשוטים! הוא אמר להם: "אתם מרגישים שהאגו שלכם הביא אתכם ל"הכרת הרע", כלומר אתם מבינים שהאגו שלכם רע ולא מאפשר לכם לסדר חיים טובים, אלא מוביל אתכם למוות?".

חלק מהאנשים הסכימו עימו והוא לקח אותם איתו. והיתר אמרו שהם יסתדרו בלעדיו, שילך, וגירשו אותו מבבל. אחרת הוא היה נשאר שם. אבל אחרי שאברהם אסף את קבוצתו והתחיל להתעמק בעבודתו, הוא הבין שקודם עליו להכין "גלגלתא ועיניים" (גו"ע). ורק אחרי שהוא מצויד בגו"ע מתוקנים, עליו לעבור לאח"פ ולתקן אותו. לכן הוא יצא מבבל והלך אל "הארץ אשר אראך" (שהבורא ציווה עליו).

מדברים עם אדם רק בשפתו, לוקחים בחשבון את טענותיו. אנחנו פונים רק לאותם חלקי האוכלוסייה שמרגישים את עצמם במצב גרוע. אנחנו לא פונים למעמד הביניים, שלא מרגיש חיסרון, אלא רק לאלה שזקוקים לעזרה. ישנם אנשים שבינתיים לא רואים את הבעיה וגם אם רואים, הם חושבים שהיא לא נוגעת להם ישירות. לאנשים כאלה אין צורך לפנות.

אנחנו פונים רק למי שנמצא במשבר. כי המשבר כבר הגיע לשלב שבו הם לא מרגישים שאפשר לתקן את החיים, כי הם איבדו כל תקווה. אין להם מאיפה לצפות לישועה, הם חסרי אונים ומיואשים בלי שום תקווה לעתיד.

בינתיים, מעמד הביניים לא מרגיש בעיות כאלה, אולם לפי קצב התפתחות המשבר, כבר בעוד חצי שנה, מעמד הביניים יהפוך למעמד התחתון ביותר. מעמד הביניים בכלל ייעלם ויישארו רק האליטות והעניים. ואז אפשר יהיה לדבר עם אלה שנמצאים למטה.

בעוד חצי שנה, מקסימום שנה, מעמד הביניים ייפול עד למצב שבאמת יהיה מוכן להקשיב להסברים שלנו. הכול תלוי במספר המכות שאדם מקבל. אם הוא מאבד תקווה לעתיד, אז כבר אפשר יהיה לדבר איתו. וזה יקרה מהר מאוד.

נכון לעכשיו הם עדיין לא יכולים לשמוע אותנו, אלא רק מי שיש לו "נקודה שבלב". אבל אנשים כאלה מעטים והם נמצאים בדרך כלל בתוך סביבה שמכבה את ה"נקודות שבלב". הניצוץ הרוחני של האדם נמצא בשבי של האגו שלו, תחת המעמסה של משפחה, ילדים, השפעת הסביבה, התחייבויות, משכנתאות.

קושרים את האדם בכוונה לחובות, כדי שלא יוכל להשתחרר. הכלכלה המודרנית מבוססת על החוב ולא על הרווח. כל אדם, כולל תינוקות, חייב למדינה 250-500 אלף דולר. זה קושר את האדם למערכת ולא משאיר לו בחירה חופשית. מאוד לא פשוט להשתחרר מהאזיקים האלה.

מתוך שיעור על פי "תלמוד עשר הספירות", 06.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ללא בלמים
מיליון דולר או האור העליון?
העולם הוא תינוק שנמצא על הידיים שלנו