שמונה עשרה מדרגות של תפילה

כדי להבין מה זאת תפילה, אנחנו צריכים לתאר לעצמנו, מתוך הניסיון המגוון שעברנו, מצב שהוא הפוך לקדושה, שבו האדם מרגיש את עצמו "מת". כלומר, שיש לו קנאה, תאווה, רצון לשליטה, רצונות גשמיים של האגו הרגיל לאוכל, מין, משפחה. הוא מרגיש שהפך לעבד של הרצונות האלה, שדרכם מתגלה השליטה של הכוח העליון.

ויחד עם זה, הוא מודע לכך עד כמה המצב הזה הוא הפוך מהשפעה, מלעשות חשבונות לא לעצמו אלא לדאוג לזולת, לדאוג לבורא, על פני כל הדאגות והחשבונות לעצמו,
קרובים שלו, לכל מה שלא שייך לגילוי הרוחניות.

מטרת הבריאה היא גילוי הבורא לנבראים. ואם האדם בוחר את המטרה הזאת בתור המשימה שלו שלמענה הוא צריך לעבוד "כשור לעול וכחמור למשא", כדי שבזה הוא יהפוך להיות החוליה המעבירה, המקשרת, להיות המבצע הקטן ביותר שלא מקבל שום שכר, זה אומר, שהוא פונה בתפילה נכונה. והוא אפילו לא יודע שזה הוא גרם לגילוי, ומכל שכן, אינו רוצה לקבל ממנו תועלת, אלא מספיקה לו ההזדמנות היחידה לעבוד ללא שום פיצוי.

יחס כזה מתגלה בנו על ידי השפעת המאור בכל מיני מצבים, שמזה אנחנו מתחילים לכבד ולהעריך יותר ויותר את ה"חושך". ככל שהמצבים שמתגלים באדם הם יותר מנוגדים, כך הם נותנים לו יותר את חדות הבירור, המחשבה וההרגשה, שמהם הוא יכול לבנות פנייה לבורא שיציל אותו.

כי כל תפילה נובעת מתוך ייאוש, מזה שנפל תחת שליטת המחשבות האגואיסטיות על עצמו, במקום לחשוב על גילוי הבורא לנבראים, על ה"טוב ומטיב".

לכן, אם האדם מכוון את עצמו בצורה נכונה, אז הוא משיג מצב שבו כל הרצון שלו עובד רק לגילוי הבורא בכלים של הנבראים, של ה"מלכות", של השכינה. זה נקרא "תפילת שמונה עשרה": "תשע מדרגות דאור ישר", ו"תשע מדרגות דאור חוזר". כך אדם מגיע לתפילה אמיתית.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 10.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
העבודה והשׂכר
ממה מתחיל האדם
תפילת שמונה-עשרה הספירות