שליטה מנתקת מהמציאות

ידיעה: אנשים שמוצאים את עצמם בפסגה מתנהגים ביהירות ובאנוכיות. מעשים כאלה של בעלי שררה קשורים להפרעות שכליות. השכל האנושי מורכב מכמה מערכות הנפש. אם ההרמוניה ביניהן נהרסת, תהליך קבלת ההחלטות הופך לבלתי אמין. במקום לנתח את ההשלכות האפשריות, המנהיגים, לעתים קרובות, מסתמכים על החלטות אימפולסיביות.

לנוכח האשמות ביהירות, המנהיג יכול להשתנות בניסיון לרמות את עצמו ולהיכנס למצב של גאווה משיחית. בעלי שררה מתחילים לטעון, כי הם מגלים ענווה בציות לאיזשהו אל פנימי.

האמצעי הטוב ביותר במאבק נגד הערכה עצמית מופרזת – זה הומור. זו הסיבה שבחצרות המלכות היה נהוג להחזיק ליצנים, מפני שליצני חצר הזכירו לשליטים שהם רק בני אדם.

פיתוי נוסף שמחכה לשליט זה חוסר אמפתיה. מוח האדם מגיב לכאב של אדם אחר בכך שמשקף את הכאב הזר. אך ככל שהאחר שונה ממך, כך פוחתת האמפתיה. לכן, השליטים אינם רואים באדם שנמצא במעמד חברתי נמוך מישהו שווה להם, ואינם מגלים כלפיו אמפתיה.

מסקנה: במסגרת הטבע שלנו, אנחנו לעולם לא נוכל להתנהל בתבונה. לשם כך, אנחנו צריכים להתעלות מעל עצמנו, מעל הטבע שלנו. זה אפשרי רק תחת ההשפעה של האור העליון, באמצעות שיטת הקבלה. עד שהאנשים יתחילו להשתמש בה, כל מי שמגיע לפסגת השלטון, תמיד יהיה חשוף לשינויים נפשיים בלתי נשלטים, וקבלת ההחלטות תיראה אמיתית בעיניו, בעוד שלמעשה, היא תהיה אימפולסיבית ולא מציאותית.

ידיעות קודמות בנושא:
חברה אבודה
1% שנולדו למען הכסף ו- 99% למען האושר
השליטה באמת משחיתה