קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אדם חי בעולם הזה, ופתאום מתחיל להרגיש שיָד הבורא מכוונת אותו. ומתי זה קורה? ברגע שמביאים אותו מלמעלה למצב שבו אפשר לממש את חופש הבחירה.
אפשר לממש את חופש הבחירה רק בתוך קבוצת מקובלים, בין האנשים שלומדים קבלה, שמטרתם היא ליישם את פנימיות התורה, כלומר את הכלל "ואהבת לרעך כמוך".
הקבוצה הזאת שואפת דרך אהבת הבריות, להגיע לאהבת ה', לדבקות, שהיא המטרה הסופית של התפתחות כל אדם. אבל האדם ודאי עדיין אינו מבין, הוא יותר מדי רחוק מכל זה ויתכן שהוא נמשך בכיוון ההפוך.
אחרי אלפי שנות גלות והתפתחות חומרית אנחנו התרחקנו לגמרי מהעקרונות האלה. הערכים של העולם החומרי מסתירים מאיתנו את המטרה האמיתית ואף אחד כבר לא מתלהב מ"אהבת הזולת" ו"אהבת ה'". בשבילנו אלה סתם מילים ריקות מתוכן. איזה בן אדם, אם הוא רציני, יסכים שזאת תהיה מטרת עבודתו?
אבל קודם כל יש לקבוע גבולות בין אלה שלומדים קבלה, וכל היתר, לא משנה איזו קבוצה או זרם. מטרת הקבלה היא לגלות את הבורא לנבראים בעולם הזה. הגילוי מתבצע על ידי השתוות הצורה, כלומר, רכישת תכונת ההשפעה. כפי שהבורא הוא טוב ומיטיב, משפיע לכולם, כך צריך להיות גם האדם. ולהגיע לתכונת ההשפעה, כלומר, להגיע לבורא, אפשר רק דרך ההשפעה לזולת.
לשם כך עלינו לשנות את הטבע שלנו. טבע האדם הוא רצון להנות. הוא חושב רק על עצמו, הוא שקוע רק בתוך האגו שלו. אז כיצד הוא יוכל להשתנות? לכן, הוא זקוק לקבוצה שבתוכה הוא יוכל לעבוד על "אהבת חברים". אם הם נמצאים "בצוותא חדא", בחיבור, וכל אחד רוצה לבטל את עצמו ולהתחבר עם כל היתר יותר ויותר חזק, אז על ידי זה הם מושכים את המאור המחזיר למוטב, והוא משנה את האדם, הופך אותו לאוהב את הבריות שדרכם הוא רוצה להגיע לאהבת ה'.
נאמר: "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב", לאהבת אחים, ל"אהבת לרעך כמוך", לדרגה שבה היינו לפני חורבן בית המקדש, חורבן הקדושה. רק בנוגע לזה אומרים ש"הבורא מניח את ידו של האדם על הגורל הטוב". אם אתה מקבל זאת, כלומר דרך אהבת הבריות אתה רוצה להגיע לאהבת ה', כדי לגלות אותו ולהידבק בו, לעשות לו נחת רוח. ולשם כך אתה זקוק למאור המחזיר למוטב שנקרא "תורה". הרי אתה רוצה לשנות את הטבע שלך ממקבל כל טוב לעצמך למשפיע דרך הזולת לבורא. על ידי זה אתה מממש את כל התורה הקדושה. בדיוק מסיבה הזאת היא קדושה, כי "קדוּשה" זו השפעה, מדרגת "בינה", חסד והשפעה.
אם האדם מבין מהי הדרך ורוצה להתקדם בה, אז כל רגע הוא מרגיש את עצמו נמצא לפני הבחירה בקבוצה יותר ויותר חזקה. כלומר, הוא רוצה לראות את הקבוצה יותר חזקה, יותר מחוברת, ומבין שעליו להתקדם כנגד כל ההפרעות הפנימיותוהחיצוניות. כל ההפרעות ביחד נקראות "מצרים" שלו, פרעה, שמתחזק מיום ליום יותר ויותר.
ההפרעות וכוחות ההתנגדות גדלים, נופלים על האדם מכל הכיוונים, מה שנקרא "ערב רב" שרודפים אחריו.
אבל בתוך כל זה האדם מתקדם למטרה, מממש על ידי זה את חופש הבחירה שלו. ואז הוא מרגיש שבאמת יד ה' נמצאת כל הזמן על ידו, מכוונת אותו כל רגע לגורל הטוב בתוך החיים מלאי הייסורים, הבעיות, הטעויות, הפחד מפני ליסטים שרוצים לתקוף אותו. הוא מבין שהבורא שולח את כל ההפרעות הללו בכוונה, "מכביד את לבו של פרעה", וכך מכוון את האדם לשביל הצר שמוביל אליו.
רק בצורה כזאת אפשר לצאת מתוך מצרים, מהטבע הרע שלנו ולהגיע לטבע הטוב. כל הדרך עוברת דרך דבקות יותר ויותר גדולה עם כוח ההשפעה והאהבה שמתגבר בו. הוא מרגיש את עצמו קשור יותר ויותר עם הבורא וזקוק לעזרתו. כי הבורא בכוונה מארגן לו הפרעות שונות, שמפחידות אותו ומעוררות בו רצון לברוח מהסכנה וגם מעבודת ה'.
אבל כל פעם, כאשר פועלים על האדם שני הכוחות הללו, הם מחייבים אותו להתקדם לקראת יציאת מצרים שלו, מתוך עבדות האגו שלו, מתוך העולם הזה. מצד אחד, העולם הזה מלא ייסורים וריקנות מפני שהבורא "מכביד" יותר ויותר את לב פרעה. ומצד שני, אם האדם רוצה להתקדם יד ביד עם כוח ההשפעה ואהבת הזולת, אז הבורא מכין לו את כל התנאים להתקדמות.
חייבים לראות לפנינו את השביל הצר הזה ולהרגיש שכל הכוחות החיצוניים והפנימיים שמסודרים מסביב לאדם, מיועדים להוביל ולכוון אותו למטרת הבריאה.
אין שום דבר חוץ מאמצעי אחד, שהוא קבוצת מקובלים, חיבור בין הרצונות שלנו המשתוקקים להתחבר מעל האגו שלנו בזכות אהבת הזולת, ולהוליד בינינו אותו כוח ההשפעה שיהיה במשהו דומה לבורא. אז אנחנו נוכל להתקדם דרך כל השלבים: אנחנו נצא מגבולות מצרים, נעבור דרך ים סוף, נקבל את התורה ונתחיל לבנות מתוך הכוחות הללו שמתחברים ביחד, את הכלי הכללי שנקרא "בית המקדש". זאת דרכנו.
עלינו להיות מוכנים מראש לעבודת ה', כלומר, למאבק נגד כל ההפרעות. ההפרעות יכולות להיגרם כתוצאה מאירועים "מקריים" כלשהם, אנשים שמתנפלים עלינו ומשפילים אותנו, יוצאים נגדנו. אבל חייבים לקבל את הכול ב"אמונה למעלה מהדעת", כי בצורה כזאת הבורא מארגן לנו את חופש הבחירה, סולל עבורנו את אותו השביל הצר שדרכו אנחנו יכולים להגיע לגילוי הבורא לנבראים בעולם הזה.
בדרך הזאת נדרש מהאדם מאמץ רב ועבודה רבה, עד שהוא עולה מעל האגו שלו ויכול להשתמש ברצון לקבל שלו כבר לא לעצמו. כי הוא עלה מעל הכוונה "בעל מנת לקבל" ומשתמש ברצון ללא הכוונה, עם כוונה על מנת להשפיע. ובדרך הזאת הוא זקוק כל הזמן לחיזוקים ולתמיכה כדי לממש את הבחירה החופשית שלו.
מתוך השיעור "בנושא הקבלה", 29.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
ללמוד לעבוד עם האגו
העולם העליון מתגלה בתוך הקבוצה
חופש הוא תלות רצונית
