קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה מהבלוג ברוסית: אמרת בשיעור שתפילה לבורא יכולה לצאת רק מהקבוצה. יחד עם זאת, אתה חוזר ואומר שכל מחשבה שלנו היא גשמית. נובע מכך שאם אני נמצא במדבר לבד, אני לא יכול לפנות לבורא?
תשובה: אם אתה לבד במדבר הפנימי, אינך יכול לפנות לבורא. עליך לחפש את אחיך.
שאלה מהבלוג ברוסית: בנצרות ישנה תפילה שנקראת "אל קדוש, אל גיבור". האם זה לא שווה ערך לבורא ולשטן בקבלה? בנוסף לכך, "גיבור" – זה ברור, זה מה שאפשר להרגיש בצורת מכות וייסורים כבר בעולם שלנו. אלא שאת הקדושה אפשר להרגיש רק אחרי (רק במקרה שמגיעים ל-) גמר התיקון? אם קדוש וגיבור הם שני צידי המטבע הללו, האם הם בעוצמה שווה?
תשובה: גם ביהדות ישנן תפילות בהן מכנים את הבורא בכינויים שונים (קדוש, גיבור, אמיץ וכולי). כיוון שמוצאה של הנצרות הוא מהיהדות, יתכן שהתפילה שאתה מזכיר אומצה על ידי הנצרות מהיהדות. אך כל המושגים הללו נמצאים מעל העולם שלנו, ללא שום קשר אליו. "קדוש" במובן "נבדל", זהו כוח הבינה, כוונה "על מנת להשפיע" (לכן הוא נקרא נבדל, כיוון שאינו קיים בעולם שלנו). "גיבור" זהו ביטוי לכוחות הגבורה, התגברות על האגו שלנו. את כל הכוחות הללו האדם מגלה בתוכו כשעולה בסולם הרוחני.
