קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: עד עכשיו אינני מצליחה לבחור נושא לעבודת הגמר שלי בנושא סמלים. הכול מעניין ובמיוחד הטקסטים מהתנ"ך והאיקונות. הדבר החשוב הוא שלא מתחשק לי לבזבז חלק מחיי על עבודה סתמית, כי היא צריכה לקדם את המעיין בה לפחות בחצי צעד קדימה. האם אתה יכול לעזור לי עם המידע שבחכמת הקבלה, בהנחה שעבודת הגמר אינה מיועדת למקובלים, אלא לריאליסטים. אני כותבת את העבודה באקדמיה לאומנות בסנט – פיטרסבורג. עבור רעיון מוצלח אני מוכנה לעבוד עד כלות נשמתי!
תשובה: על פי חכמת הקבלה, ספרי הקודש (בעברית "קדוש" משמעו "נבדל") אינם מדברים על העולם שלנו בכלל. אלא הם מתארים עולם רוחני, עולמו הפנימי של האדם, עולם הרצונות והכוונות שלו. המילים שמשתמשים בהן נלקחות מהעולם שלנו בהתאם לחוק השורש והענף. כיוון שלכל תופעה בעולם שלנו (ענף) ישנה סיבה, "שורש" ברוחניות. בצורה כזאת אם אנחנו רוצים לסמן דבר ברוחניות, שנמצא מחוץ לתפיסתנו, אנחנו משתמשים בשם הענף שלו בעולם שלנו. אך עלינו לזכור שהכוונה היא דווקא ל"שורש", ואותו בלתי אפשרי לתאר על פי שם הענף. לכן המקובלים נמנעים בכל דרך אפשרית מכל מה שיכול לגרום ל"מתן צורה", משהו שיגרום לראות עצמים גשמיים במקום רוחניים. כפי שאת רואה המטרה היא הפוכה ממטרת מציירי האיקונות. אם תרצי לדעת יותר על "שפת השורשים והענפים", קראי את הפרק "אור פנימי" בחלק הראשון של תלמוד עשר הספירות.
שאלה: אני לא נובר בתוך עצמי, אלא אני נובר בתוך מה שסובב אותי, אני מנסה להזדהות עם העולם הסובב אותי, עם גופי, מנסה להבין את המשמעות של כל המבנה… כיצד אפשר לסמן גבול ברור בין "השיגעונות" והמציאות? היכן הוא הגבול?
תשובה: כדי להבין מצב כלשהו צריכים להתעלות מעליו. אם תעלה לעולם הרוחני שממנו יורדים כל הכוחות שמפעילים אותנו, תבין את המצב שלך ואת היעוד שלך.
