קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: אם נצא מתוך ההנחה שהחיים הם אשליה, לפעמים יש לי הרגשה שרק אני קיים ושאר התמונה של האנשים, הבתים וכל הטבע, הם רק התפאורה לשחקן. הייתי רוצה לדעת האם לכל האנשים מסביבי יש נשמות או חלק מהם ריקים? וגם התפאורה (להתקדמות שלי) וכל ההצגה? האם בהתאם לכל נשמה הצגה משלה, עם עולם שונה לגמרי ודמויות שונות? או שאולי בכל זאת כל הנשמות נמצאות בעולם אחד וכל אדם שאני רואה בעולם הזה יש לו נשמה? השאלה מאד חשוב עבורי!
תשובה: הכלל והפרט אחד הם. העולם דומה לתמונה הולוגרפית בה הכול כלול מפרטים וכל פרט כלול מהכול. היחס הנכון למציאות הוא: אני הוא הסומסום שמניחים על המשקל כדי ש"כף הזכות" תהיה יותר מ"כף חובה".
שאלה: האם הנשמות המתוקנות של המקובלים הגדולים חוזרות שוב לעולם שלנו, או שהן נמצאות במציאות הכללית? האם הנשמות הללו מרגישות את עצמן, האם יש להן אישיות? כיצד אפשר לתאר את המצב הזה? זה נושא שמעניין אנשים רבים.
תשובה: הנשמות שהגיעו לגמר התיקון יכולות לחזור לעולם שלנו אם זה דרוש לתיקון הנשמות האחרות. הדוגמא היא בעל הסולם, שנשמתו היא גלגול של נשמת האר"י. נשמה זו לא באה לעולם שלנו לתיקונה הפרטי, אלא להעביר את שיטת התיקון לעולם. כיצד הנשמות הללו מרגישות? – לא ברור לנו עכשיו, צריכים לעלות לדרגתן ולראות.
