שאלות בדרך – 16

שאלתו של ליל: בשיעור ילדים בנושא "קנאה" אמרת, שהקבלה ממליצה לקנא במי שתורם יותר בחברה ואוהב יותר. אבל, אני מקנא במה שאני מקנא. האם עלי לשקר לעצמי ולומר, אני מקנא במי שתורם, בעוד שאני מקנא במי שיש לו מכונית חדשה למשל. בבקשה תחדד את ההמלצה לפי הקבלה.

תשובה: ההמלצה היא להמשיך ללמוד, אז תקבל מהקבוצה ומהלימודים הרגשת חשיבות של ערכים אחרים בעולם. זה יותר טוב מאשר ללכת על המילוי ואחר כך להתאכזב. העליון, אשר יתגלה, ייתן לך יותר מילוי מאשר מכונית חדשה. בסופו של דבר, המכונית חשובה לך מכיוון שהיא מוערכת על-ידי החברה. אם החברה שלך תעריך דברים אחרים, אתה תשנה גם את העדיפויות שלך.

שאלתו של מיכאל: לפעמים אני כועס על הבורא ואז אני בעצם כועס על עצמי, כי אני שואל את עצמי, מדוע כל תהליך התיקון מתמשך כל כך הרבה זמן?! אז אני עונה לעצמי, שאני לא נותן מספיק יגיעה.

תשובה: חסרה לך דחיפה מסביבה נכונה.

שאלה: אני נמצא בסתירה פנימית. מצד אחד, התקבלתי לעבודה חדשה שמעניינת אותי ובזמן הפנוי שלי אני מקדיש להעלאת המקצועיות שלי, כדי שבעתיד זו תהיה עבודתי העיקרית. מצד שני, כמעט ולא נשאר כוח לאחר שיעורי הבוקר. אני שוקל לקצר אותם וזה מטריד אותי. איך להתייחס נכון למצב כזה?

תשובה: יש צורך לסיים את ההתמחות ולהחזיק את הלימוד "על אש קטנה" כדי שתוכל לפרנס את עצמך ואת המשפחה. אך את שאר הזמן עליך להקדיש ללימוד הקבלה. אם תשמור על יחס הכוחות והזמן, תצליח בשניהם.