שאלה: לפי מה מוגדר אדם כצדיק או רשע?
תשובה: התורה כלל לא מדברת על העולם שלנו, על פעולות האדם הנובעות מרצונותיו הארציים, הגופניים. הרי אין לו חופש בחירה בהם, והוא כבהמה, כמו שכתוב "כולם כבהמות נדמו". הדיבור מתחיל כאשר מתעורר באדם רצון חדש, "הנקודה שבלב", המכוון לבורא.
הרצון הזה הוא תחילת הנשמה, והוא לגמרי לא תלוי בגוף ורצונותיו. התורה (=הקבלה), על כל העצות (=מצוות) שלה, מלמדת איך להגדיל את הרצון הזה. משום כך, הגדרות התורה "צדיק" או "רשע" מתייחסות רק לרצון הזה, ליחס כלפי הבורא!
מספרים שהבעל שם טוב היה אומר, שכאשר אדם מגיע לדרגה הגבוהה ביותר של ההשגה הרוחנית הוא מבין ויודע, שלא הייתה לו תפיסה אף לא באות אחת של הכתוב בתורה.
כמו שהאמא רואה את כל הילדים כטובים וצדיקים.
אין ילדים רעים – יש רק ילדים שלא יודעים.
רע = מסכן, חלש, חסר ידע.
כך צריך להסתכל על הכל.
אין מה לכעוס ואין מה לשנוא
רק לרחם על אותם חלשים ולעזור להם…