רצון סוער אל האור

"לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך." ("ויקרא", פרשת "קדושים", פרק י"ט, פסוק כ"ז).

שׂערות מסמלות דרכי התפשטות של "אור החכמה" מיחידה מיוחדת של "עולם האצילות", מ"פרצוף אריך אנפין". צריך כל הזמן להוסיף למערכת הזאת רצון לעלייה.

שׂערות, זה מהמילה "סוער", כלומר, נפעם ונלהב מאוד ברצון שלו. לכן חובה כל הזמן להשתדל לשמור על רמה מסוימת של מתח שלנו, השתוקקות לקראת הזרם של "אור החכמה", ואז הוא ירד למטה.

נאמר: "ולא תשחית את פאת זקנך", במיוחד אותן השׂערות שיורדות מלמעלה לזקן. העניין הוא, שבעבודה רוחנית מבחינים ב- 13 חלקים של הזקן, שכל אחד מהם זקוק לתיקון מיוחד, מפני שזו ירידה הדרגתית של האור העליון לצרכנים התחתונים, לנשמות שלנו.

"אור חכמה" כביכול נוטף במערכת החְלשה, הדומה לתחנת חשמל וכל מיני תחנות משנה של שנאים בעולם שלנו, שבהדרגה משנים את המתח הגדול מאוד, נניח מ- 50,000 וולט ל- 220 וולט או ל- 115 וולט. לכן אתה צריך כל הזמן לבצע מעקב כדי להחזיק את הרצון שלך במתח, כי בזה תלויה ירידת האור.

היום אצלנו נפוצות מאוד כל מיני מערכות של קשר חוזר, למשל מונים שקובעים את צריכת החשמל בשעות שונות של היום. בתוכם מותקן מחשב קטן שמחשב את צריכת החשמל, ובתחנת החשמל יודעים כמה קילו וואט צרכת בזמן מסוים של היום והלילה. כלומר יש לך קשר חוזר עם תחנת החשמל.

בעבודה הרוחנית קיים קשר חוזר זהה עם מקור האור. אתה צריך לכוון את הרצונות שלך בכזאת צורה, כדי שהודות להם האור ייצא מהמקור וירד למטה. עד שהרצונות שלך לאור לא יגיעו עד למקור, הוא לא יתחיל לייצר אנרגיה ולכוון אליך.

וזוהי הפעולה שנקראת "שׂערות", כאשר אתה סובל, בזה שרוצה שאור התיקון ירד אליך ויאפשר לעבוד בעל מנת להשפיע.

הערה: עם כל חוסר ההבנה הפנימית של התהליכים הללו, האדם בכל זאת משתוקק לקיים אותם ברמה הגשמית. למשל, אנשים דתיים מבצעים לפחות חיצונית את החוקים האלה.

תשובתי: לא כדאי לערוך הקבלות בין שני העולמות. אנחנו בנויים כפי שבנויים. כמו שנולדנו, כך אנחנו צריכים להיות.

קודם כל אנחנו צריכים לחשוב על איך להיות דומים לדמות הרוחנית שלנו. וחיצוניות, זה מושג יחסי.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 09.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עיצוב דמותו של האדם
רצון שמושך לרוחניות
"תיקוני דיקנא"