קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות מ': מדוע נאמר על היציאה לעולם הרוחני, "יגעתי ומצאתי תאמין, ולא, "יגעתי וקניתי" או "יגעתי וזכיתי"?
נדמה שאם יש יגיעה אז צריכה להיות גם עבודה, ואחר כך שכר עבור העבודה, תשלום, כלומר התוצאה המצופה. כאן נוצר הנתק, כאשר היגיעה המודעת והממושכת מסתיימת במציאה מפתיעה, תוצאה שונה לגמרי ממה שדמיינתי כשכר. משהו חדש שלא דמיינתי. ובו בזמן, למרות שהתוצאה מפתיעה, היא אינה מאכזבת!
יגעתי להשגת מטרה מסוימת, ציפיתי לקבל פרס אגואיסטי שהצטייר בדמיוני, השקעתי מאמצים ופעלתי בהתאם לשכל ולרגש הגשמיים. אך בדרך התחולל בי מהפך! רכשתי רצון חדש להשפעה, דבר שקודם לא תיארתי לעצמי. הרצון השתנה, השתנה גם המילוי המצופה, תיארתי לעצמי קבלה כשכר ויצא שהשכר הוא בהשפעה, כשמתגלה בי הבורא. כל זה נקרא מציאה של רצון חדש ואור חדש.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם, "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 8.06.2010
ידיעות קודמות בנושא:
מציאה נפלאה, אך ריאלית לחלוטין
אין כאן שום מיסטיקה!
