קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם תוכל לתת דוגמא, הצעות מעשיות, ליחסים כלכליים וחברתיים נכונים, איך להתחיל לבנות אותם, איך לעבור ליחסים כאלה?.
תשובה: הגוף שלנו הוא הדוגמא.
דוגמה מהטבע: לכל מולקולה, תא ואיבר בגופנו, ולכל הגוף כולו יש אינטרס פרטי שלו. כשחלק מסוים בגוף מצהיר לאחרים על רצונו, הדבר מאלץ את כולם לנהל משא ומתן. משא ומתן זה מביא את המערכת לאיזון בכל רגע נתון. האינטרס של המערכת נמצא מעל האינטרס של רמת הפרטים שבה, וכולל גם את האינטרס הזה בתוכו. הכול נבנה באופן היררכי, אך האינטרסים של כל אחד נלקחים בחשבון. כך יש מקום לתועלת עצמית של כל חלק שנמצא בתוך חלק עליון ממנו.
דמיינו גוף אחד ומאוחד, ותבינו, שכל חלק בגוף חייב להישאר בריא ולדאוג לאינטרסים שלו במסגרת הגוף כולו.
הדוגמה של הכלכלה שלנו: תארו לעצמכם שגופנו היה מתנהג כפי שאנו מנהלים את כלכלת העולם. נניח שהיינו פונים למערכת הלב (לתעשייה), ונותנים לה אפשרות להשתמש במשאבים של כל הגוף, מערכת הלב הייתה מספקת לעצמה חומרי גלם, מוסיפה חמצן, מנקה את הדם, וכך מייצרת מוצר יעיל מאד – דם. אך מחלקת המכירות של מערכת הלב הייתה קובעת את מחיר הדם להיום ומספקת אותו רק לאיברים שיכולים להרשות לעצמם לרכוש אותו. ואם כל איבר לא היה יכול להרשות לעצמו לרכוש דם… האם אז הגוף שלנו היה יכול להישאר בריא?!
גלובליזציה היא תהליך טבעי, המכוון לעיצוב משפחת האנושות האחידה. כבר עכשיו אנחנו עדים לפעילות גומלין המתקיימת בתחומים שונים של חיינו. הטבע כבר הכין אותנו להיות משפחה עולמית אחת.
אך יש בעיה אחת: הכלכלה שלנו היא אגרסיבית, יש ביטוי לאינטרסים עצמיים בכל הרמות של המערכת. במצב הזה ארגונים מסחריים בינלאומיים לא יכלו לקבוע עבור מערכות כלכליות מקומיות מה טוב בשבילן ומה רע. אבל עכשיו הם כבר יצטרכו לקחת בחשבון את כל המערכות המקומיות וכלכלתן. מכאן מובן, שאנחנו צריכים עולם שיהיה טוב לכל אחד. זוהי משימתנו האבולוציונית – ליצור כלכלה עולמית יציבה ולהפוך למשפחה עולמית.
המעבר: במשך תקופה מסוימת שתי הציביליזציות, הישנה והחדשה, חייבות להתקיים בו-זמנית. עלינו ליצור פורום של ציביליזציה חדשה, שבו נוכל לדון על קשרינו החדשים, כדי לבנות את הציביליזציה החדשה. לא צריך לדאוג למערכת הישנה הגוססת. עלינו לכבד את הציביליזציה האגואיסטית, שמולידה עכשיו את הציביליזציה החדשה, הגלובלית, ולהשתדל שלא תקרוס לפני שנהיה מספיק חזקים בקשרי הציביליזציה החדשה.
(במאמר זה השתמשתי בחומרים של דר' א. סאטוריס, הקולגה שלי מ"מועצת החוכמה העולמית").
