ריקוד באורך של נצחיות

אני מאוד שמח שאנחנו מתחילים להבין את גדלות הכוח האלטרואיסטי דרך הקשר בינינו. מפני שזו בעצם האפשרות היחידה להשתלט עליו. זה קורה כאשר אנחנו מתאספים לקבוצה ומתחילים לנסות בצורה כלשהי ליצור מחדש, לטפח בינינו מצב של השפעה, של אהבה, של חיבור הדדי. כאשר אנחנו נמצאים בערבות הדדית, בברית הדדית, אז אנחנו מתחילים לאט לאט להרגיש מה יכולה לתת לנו כזאת דבקות, עד כמה זה יוצא דופן.

על בסיס העבודה המעשית שלי, אני חושב שהדבר העיקרי זה להרגיש בזה משהו לא גשמי, מיוחד, שזה מה שמופיע באדם. בתוכו מתחילה להיווצר כזאת הרגשה, כזאת תכונה, שעד עתה לא הייתה מוכרת לו. הוא יודע בוודאות, שהיא יכולה להיות רק בתוך הקשר עם האחרים.

אחר כך התכונה הזאת יכולה להתמוסס בהדרגה, ללכת לאיבוד כמו בערפל, להתקרר, להתפוגג, אבל באדם בכל מקרה נשאר רישום מידעני של המצב הזה, שזה נקרא "רשימו". והוא בכל מקרה ישתוקק לזה, לדעת, להבין, לזכור. אבל זה לא מספיק, צריך כל הזמן לעורר את התכונה הזאת, לגדל אותה, כפי שגדל כל איבר בגוף, כל תכונה, אם אנחנו כל הזמן עוסקים בה. על ידי התעוררות נוספת היא מגלה את התכונות החדשות שלה, הקשרים החדשים, היא כבר לא כזאת כפי שהייתה קודם. דווקא בזה שמזמינים אותה מאי קיום, איפה שהיא הלכה לאיבוד, אנחנו מגלים את ההיבטים החדשים שלה.

לכן לפנינו נמצאים עדיין דרכים, מדרגות, מצבים לא ידועים. ובדרך הזאת אנחנו בוודאי נראה עוד הרבה ניצחונות שונים, עליות, אכזבות, כאילו הפסדים. מכל זה, יחד עם העקשנות התמידית שלנו, עם כמות מסוימת של סדנאות וכנסים, אנחנו נשיג כזה מצב, כאשר הכוח הזה שיתגלה בנו, יהיה כבר עד כדי כך מורגש ומושג על ידינו, יהיה עד כדי כך בשליטתנו, שאנחנו בעצמנו נתחיל לנהל אותו. אנחנו נשתף עימו פעולה הדדית ונרגיש בכזאת צורה, כפי שמשתפים פעולה ומרגישים זה את זה זוג רקדנים.

פעולה הדדית כזאת בין האדם, כוח ההשפעה וכוח הקבלה (שבזה האדם מהווה את ה"קו האמצעי"), זה אותו המצב שאליו, אני מקווה, נוכל להגיע לקראת הכנס הבא ויכול להיות עוד קודם לכן. הכול תלוי עד כמה באופן אינטנסיבי אנחנו נוכל לפתח בתוכנו את אותם המצבים שעברנו, ולא לתת לעצמנו לשכוח אותם. לכן הכול נמצא לפנינו.

מתוך הקורס "יסודות הקבלה", שיעור "תוצאות מהכנס", 23.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תכונה נפלאה של איזון
עד שיהיה בן אדם
לא ניתן לפתור כלום ללא האור