דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / ריפוי של רצונות מזיקים

ריפוי של רצונות מזיקים

"וידבר ה' אל משה לאמר: צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש" (נשא, ה', א'-ב').

בכל אדם קיימות תכונות שנקראות "צרוע" ו"טמא לנפש", זה האגו שלנו שעדיין לא תוקן. כדי לתקנו, צריך להפריד באופן מדויק את החלקים חסרי הערך, השפלים והנגועים באופן אגואיסטי, מהרצונות שכבר הבריאו עם הכוונה על מנת להשפיע ולאהוב, למען קשר נכון וטוב. עבודה כזאת נעשית בכל שלב. ברגע שממומש איזשהו צעד קדימה בהכנה לעלייה לדרגת "ארץ ישראל", דרגה של השפעה מלאה וקשר בין כולם באהבה הדדית, אז מיד צריך לבצע כל מיני פעולות אפשריות לבירור וליקוט של מה שחסר.

נניח, שנתנו לי למיין, לנקות ולבחור איזה שהם פריטים. בפעם הראשונה אני עושה זאת ללא משקפיים, אחר כך עם משקפיים חלשות, אחר כך עם עדשות יותר חזקות ועם תאורה שמותקנת בצורה נכונה וכולי. כלומר כל פעם הרזולוציה עולה. אנחנו כביכול בוחנים את אותן התכונות, אבל תחת הגדלה יותר ויותר גדולה. כשממיינים אנחנו מבררים, האם באמת התכונות האלה מזיקות ובאיזו מידה? מה גם שאנחנו יכולים לתקן אותן רק כשמפרידים מאחרים, מחוץ למחנה. אבל בעיקרון, בכל מקרה, כל הדור, שהולך מהר סיני לכיוון ארץ ישראל מת ולשם נכנס דור חדש, כלומר האגו נעלם לגמרי והעם נכנס לארץ ישראל, כאילו שנולד מחדש.

שאלה: לאן יוצאות התכונות לא מתוקנות?

תשובתי: מעבר לגבולות של הרצונות שישתתפו בעלייה לדרגת "ארץ ישראל". הם צריכים "למות", כלומר צריך לגמרי לשנות אותם ולתקן באופן מלא. ברוחניות "מוות" זו היטהרות. צריך לחשוב על איך להבדיל מתוכי רצונות ותכונות בלתי כשרים ולא להשתמש בהם. הוצאתם מחוץ למחנה זה סוג מסוים של המתה. הם לא צריכים לקבל אור.

הבעיה היא שכשרצונות אגואיסטיים נמצאים בקרב רצונות וכוונות נכונים, הם מקבלים מהם אור ונצמדים אליו. לדוגמה, למה אנחנו מסירים את הגידול? מפני שהוא מוצץ מהגוף את כל הכוחות, ניזון מאיברים בריאים וחי על חשבונם. אבל אם מסירים אותו, אז מחוסר ההזנה הוא מת. לכן, כשכוונה אגואיסטית מתה, הרצונות עצמם מתחילים להשתקם ולהבריא, עוברים תיקון ומצטרפים לגוף בריא. יחד עם זה שום דבר לא נעלם. הרצונות עצמם נשמרים, משתנה רק הכוונה: במקום כוונות אגואיסטיות מופיעות כוונות אלטרואיסטיות.

שאלה: באופן כזה מצורע הופך לטהור?

תשובתי: מצורע זה רצון שמשתמשים בו בצורה לא נכונה, למען עצמו. אבל אם אתה חותך ממנו את הכוונה "למען עצמי" ומחליף אותה בעזרת האור העליון בכוונה "למען הבורא", אז הרצון הזה מבריא.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 21.1.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest