קשר דרך העולמות

שאלתו של גיל: רב"ש כותב שתלמידי בעל הסולם נפלו מדרגתם לאחר מותו כי לא היה להם על מי להישען. שאלתי היא: האם הם בכלל שמו לב לזה? והשאלה היותר חשובה: איך המקובל שומר על עצמו ועל מה שהוא נשען עליו? לבעל הסולם לא היה רב, גם לרב"ש לא ועתה, גם לך אין. אז איך אתה שומר על עצמך מנפילות וטעויות?

תשובה: בדיוק כמו שהם שמרו: בקשר טבעי וגלוי איתם!

מי שנמצא בהשגת המטרה, הוא המתקדם הלאה.

מי שמכיר בהכרחיות ובהתחייבות, לא עוזב את הדרך.

כולם נמצאים בירידות ובעליות עד סוף כל המדרגות. אבל בניגוד למתחילים שנופלים לתוך האגו שלהם ולא יכולים אפילו "לזוז" בעצמם, אצל המתקדמים זה קורה אחרת.

צריך לרכז את כל הכוחות כדי לעבור את החלק הראשון של הדרך…

שאלתו של מיכאל: מה אתה עושה כשנגמרות לך התשובות?! הרי אם הרב"ש היה איתנו היום, היית ממשיך ללמוד ממנו ולשאול אותו שאלות. אז מה אתה עושה עכשיו כשיש לך שאלות? האם יש שאלות שעדיין לא מצאת להן תשובה?

תשובה: אני שואל אותו. לא מדובר במיסטיקה, אלא במציאות. אם אני התלמיד שלו, משמע שיצרתי איתו קשר לא פיזי, אלא פנימי, בהשתוות התכונות. בכך אני פונה לדמות הזאת, בהשתוות הצורה היותר גדולה איתו. במילים אחרות, ל"דמותו שבתוכי". אני מוצא את התשובות שלו לשאלות שלי, כמו מדרגה תחתונה אצל המדרגה העליונה. הרי תחושת העליון, גם היא מתרחשת בתוך התחתון. האדם מרגיש תמיד רק את עצמו ובתוך עצמו. הרב"ש נשאר בשבילי הפרצוף העליון שאיתו יש לי קשר. אחרת לא הייתי קורא לעצמי "התלמיד שלו".

קשר נצחי

שאלה: הרב לייטמן, רציתי לשאול מי הסמיך אותך להפיץ את חוכמת הקבלה?

תשובה: המורה שלי, הבן הבכור של בעל הסולם, הרב ברוך שלום אשלג, שלצידו כתבתי את שלושת הספרים הראשונים שלי, ובמשך 12 שנים הייתי המזכיר, העוזר והתלמיד שלו. בחוכמת הקבלה הכי חשוב הוא, אצל מי אתה לומד. אך לימוד, משמעו, שאתה באמת התלמיד של המורה שלך וקשור איתו בכל דבר. ראה על כך במאמרו של בעל הסולם -"מאמר לסיום ספר הזוהר". אחרי מות המורה שלי אני ממשיך דרכו בעולם הזה. בדור הקודם לא היה מקובל חוץ מהרב"ש, ואני התלמיד שלו. אני חושב שהשיעורים, הספרים שלי וכל מעשיי מעידים על כך. וכמו כן אני מלמד רק את כתבי בעל הסולם והרב"ש. האם יש לך שאלות כאלו גם לאחרים שמלמדים היום "קבלה"?

תמיד איתי