קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכוחות שניתנו לנו על ידי הבורא אינם מספיקים כדי לתקן את הרצון שהוא ברא בנו, את המלכות דאינסוף.
נניח, שנקבל על מנת להשפיע את כל מה שבכוחנו – או אז ייווצר קו דק של אור במרכז החלל הריקני האינסופי. כלומר, כל שאר הרצונות, מלבד לאותו קו יישארו ריקים.
נגיד שקיבלנו רק 1% ואין ביכולתנו להחזיר לבעל הבית את 100% היחס הטוב שלו אלינו. במקרה שכזה אולי איני מקבל שום דבר לעצמי, אך איני מתקן בכך דבר.
ואם בעל הבית ייתן לי כוח לקבל על מנת להשפיע את כל 100%, איזו משמעות תהיה לזה? זה הרי יגיע ממנו!
כדי לפתח דבר מה חדש, שלא יהיה מכאני, אלא ישתווה לבורא, יש ליצור נקודת חופש שלא תהיה תלויה לא בבורא ולא באדם.
אין דבר ששנוא יותר על הבורא מאשר שהכול יקרה לפי רצונו. המשמעות של מצב כזה היא שאין שום נברא.
ליצור משהו שמבצע בצורה עיוורת את רצונו, זה דבר שמשפיל את הבורא. עליו לברוא נברא שיש לו בחירה חופשית.
לכן הוא בורא אדם, שהפוך ממנו ברצונותיו, מזלזל בו, ומתנגד אליו בכל דבר – אלה התכונות ההכרחיות ביותר שקיימות בנברא.
רק מהנקודה הזאת, שבה האדם הפוך מהבורא, רק משנאה מוחלטת ומהופכיות גלובלית, יכול להופיע מישהו שמסוגל להשיג את הבורא.
לכן נאמר שהגיבור הגדול ביותר הוא זה שהופך את שונאו לאוהבו.
הבורא אינו רודף אחרי האדם עם מקל ואינו מכריח אותו להגיע אליו. הבורא אינו מסכים לאף פשרה ואינו משחק עמנו במשחק לא הוגן.
נכון שכתוב "אין עוד מלבדו", נכון שהבורא שולט באופן מוחלט בנברא, אך הוא שולט בו דווקא כדי לא לתת לנברא לוותר על החופש שלו!
זו הדאגה הראשונה שלו, אחרת אין נברא, אלא יש גורם נשלט. וזה יפגע במעמדו של הבורא.
אם הבורא ייתן לנברא ללכת אחרי הטבע שלו בעיניים עצומות, ואין זה משנה אם זה טבע טוב או טבע רע. שתי האפשרויות הללו אינן מתאימות לבורא.
הוא רוצה שהנברא יהיה נפרד, בלתי תלוי בו, ושהוא יפעל מהעמדה העצמאית הזאת. רק נברא כזה נקרא "אדם".
