קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בבולגריה. שיעור מס' 4.
שאלה: האם אפשר להתייחס לאנשים שאיתם אנחנו עובדים ומתקשרים בחיי היומיום, כמו לקבוצה קבלית?
תשובתי: בשום אופן לא!
קבוצה, זה איבר מיוחד, אשר נבחר ונוצר בקפידה ובדקדקנות תחת הנהגה של מקובל מנוסה או כמה מקובלים. הקבוצה נוצרת במשך זמן ממושך, כמו כלי נגינה איכותי.
לדוגמה, כדי ליצור כלי נגינה טוב, תחילה מכינים חומרים: עץ, מיתרים וכולי. הכול עובר ייבוש ועיבוד במשך שנים רבות. אחר כך פריטים נפרדים מודבקים, מיובשים, מכוונים. ורק לאחר מכן הכלי מתחיל להפיק צלילים.
כך גם הקבוצה צריכה להיווצר זמן רב מאוד, להידבק בינה לבין עצמה, לעבור ייבוש, כוונון, לפני שהיא תתחיל לנגן בהרמוניה מלאה. זה מאוד לא פשוט!
לשם כך אנחנו צריכים לבצע בינינו פעולות מסוימות: ללמוד יחד, לערוך סעודות, לצאת להפצה, לנסוע לכנסים, לקבל אצלנו חברים שלנו בעלי אותן דעות והשקפות. ורק לאחר מכן תצא מאיתנו קבוצה, כלומר כזה איבר תפיסה, שבו אנחנו נרגיש את העולם העליון ונתחיל ללמוד את מה שמרגישים יחד.
ההרגשה הזאת היא נצחית. הגוף יכול למות, ואילו אנחנו נשארים באותה ההרגשה, באותה התפיסה, מפני שהיא לא שייכת לגוף האגואיסטי.
כדי להבין עד כמה הקבוצה זו ישות מיוחדת שנוצרת על ידינו, תנסה להרכיב מאנשים אגואיסטיים של העולם שלנו אותה אסיפה, תנסה לשנותם לחיבור אלטרואיסטי הדדי בכזאת צורה, כדי שהם יחד ינגנו מנגינה של העולם הרוחני.
אז אתה תבין עד כמה זה קשה ומורכב ליצור קבוצות קבליות נכונות! בהיסטוריה ידועות קבוצות בודדות. היום אנחנו מנסים לעשות את זה במדינות שונות בעולם.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס בבולגריה, 11.07.2014
ידיעות קודמות בנושא:
שוויון בקבוצה זה צורך קיומי
מה זה "קבוצה"?
תסנן את כל מה שמיותר
