צום קל

שאלה: אני לומד קבלה חודשיים. בתחילה הרגשתי משהו טוב שממלא אותי ואח"כ התחיל אצלנו חודש הרמאדאן. אני לא ממש דתי, אך במהלך שש השנים שבהן שמרתי על המסורת הדתית, שמרתי גם על הרמאדאן (כלומר צמתי חודש שלם).

גם השנה התחלתי לצום מהיום הראשון של הרמאדאן, אך התחילו לקרות איתי "דבר נוראים", האגו שלי התחיל להתנגד בתוקף, הרגשתי שנאה לכולם וכאבים שונים. המצב נהיה בלתי נסבל, הצלחתי להחזיק מעמד חמישה ימים בלבד, אף על פי שבשנים הקודמות הייתי עובר את הצום מתחילתו ועד סופו בקלות .

מהיום החמישי לרמדאן, לא רק שהפסקתי את הצום, אלא נמשכתי להתנהגויות לא טובות (אלכוהול, סקס וכו'). עדיין, כמו קודם, אני לומד קבלה, אך כבר לא מרגיש אותה ההתלהבות שהיתה קודם. מה קרה איתי?

תשובה: הקבלה אינה נגד הדת וגם לא נגד שמירה על המסורת והתרבות של העם. כל אחד, כפי שכותב בעל הסולם, גם לאחר כל התיקונים, יכול להישאר בדתו, כלומר, במסורת שלו. גם אני שומר על המסורת של עמי, אך רק כמסורת.

אדם דתי שומר על טקסים דתיים, מכיוון שמאמין בשכר שבשמירתם. כשלומדים קבלה, מתחילים להבין, כי השכר יבוא רק לפי מידת תיקון הרצונות, במידת מילוי האור, במידת גילוי הבורא.

אין כל קשר בין פעולות פיסיות בעולם שלנו לבין רוחניות, בורא. דתות נוצרו ע"י אנשים שנמצאו באגו, ולכן אין בהן שום דבר מהאמת של העולם העליון. אך אם קיבלת על עצמך את מילוי הטקסים של עמך, המסורת שלו, שאתה רוצה לכבד, לא יהיה לך קשה לשמור על הרמאדאן, כטקס. צום קל!