קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: עד כמה האדם יכול לדבר בכנות ובגלוי על מצבו בשיעור של הלימוד האינטגרלי?
תשובתי: רק אם הוא רוצה למצוא תשובה על השאלה, כיצד לפתור את המצב שנוצר. נניח, שנוצר אצלי מצב של סכסוך רציני עם אשתי, אני לא ממציא את המצב הזה, לא מנפח בכוונה. באמת קרה אצלי מצב של קרע במשפחה ואני לא יודע מה לעשות. אני אפילו מתקשר למתודיסט שלי ומברר, האם אני יכול להגיש את הבעיה הזאת לדיון ולבירור.
לא צריך להתבייש, כי דבר כזה קורה בכל המשפחות. העיקר, שאנחנו צריכים לצאת מהסדנה עם פתרון של הסכסוך הנתון.
שאלה: בזכות מה מתברר הפתרון של הסכסוך בלימודים האינטגרליים?
תשובתי: בזכות זה שמתאספים יחד חמישה זוגות נשואים ומבררים את הבעיה של כל אחד מהם.
לדוגמה, לזוג הראשון נוצרה בעיה נצחית: "הוא לא מבין אותי, אני לא מבינה אותו". כלומר, בואו נפתור יחד כיצד יש לנהוג, מבלי להאשים אף אחד, מבלי לתמוך באף אחד, לא לצודד בצד זה או אחר. אנחנו מייד מעבירים את הבעיה לרמה אחרת, לא אישית, ומתחילים לפתור אותה.
כל זוג צריך להסתגל לשאלה ולחדור לתוכה, ולאחר שמעבד אותה בתוכה, לשתף את כולם בהחלטה שלהם, מפני שמשהו דומה לבטח קרה גם להם. כי בעיקרון, באים אלינו זוגות כבר עם ניסיון חיים כלשהו, שנתקלו בסכסוכים משפחתיים.
אבל הם לא מתחילים את הבירור מנקודת מבט של דרגה גשמית, אלא מזה שמעלים את עצמם לדרגה הבאה, דרגה רוחנית, בוחנים את היחס שלהם לסכסוך דווקא מהגובה שלה. מדוע נוצרת הבעיה הזאת? מדוע הזוג לא הצליח להישאר ברמה האינטגרלית, להעלות זה את זה, לעודד? מה היה חסר להם: סביבה, תזכורות, תמיכה? וכולי.
מתוך התוכנית "מבעד לזמן", 21.09.2013
ידיעות קודמות בנושא:
הזדמנות לעליה רוחנית
להבין את טבע האדם
מקום לבירור היחסים ההדדיים במשפחה
