קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: נניח, שעל קבוצה שמורכבת משלושה אנשים הטילו לבצע משימה. לכל אחד יש את החשבונות, הידע, התפקיד והניסיון משלו. הם יכולים לבצע את העבודה איך שייצא, אבל יכולים גם ליצור שׂכל קבוצתי. כל פעם, בכך שמגבירים את הקשרים הרגשיים, הם מעלים את היכולות המחשבתיות שלהם. האם התהליך הזה אינו מוגבל?
תשובתי: כן. וכאן חשוב מאוד לבדוק, מעל אילו מכשולים אנשים מתחברים ביניהם. אם קשה להם להתקרב ביניהם בגלל התנהגות לא נעימה של חברי הקבוצה, התנגשויות ודחיות פנימיות, אבל מעל לזה הם בכל זאת מצליחים להתחבר ביניהם, אז ההבדל בין הדרגה שבה שולט האגו לבין הגובה שהם עולים מעליו כדי להגיע לאיחוד, נותן להם עוצמת קשר רגשית.
שאלה: ובכן, כדי לקבל פתרון מבריק, אני אוסף את העובדים הכי אגואיסטיים לקולקטיב אחד. מה הם צריכים לעשות כדי להתאחד?
תשובתי: להשתוקק לרגש הדדי אחד. זה אומר, שכל אחד חושב באופן חיובי על האחרים, מכניע ומצמצם את עצמו, מתעלה מעל ההרגשה האישית שלו ומתחיל לאהוב את הזולת בכזאת צורה, כאילו שהזולת הזה הוא האדם הכי קרוב אליו.
הוא רואה בזולת את האדם הנפלא והאידיאלי ביותר ורוצה לגרום לו טוב בכל מה שרק אפשר. יחד עם זה, הוא לא מוחק את הרגשת השנאה, אלא מעליה בונה באופן הכרתי קשר של אהבה.
לשם כך אנחנו מעבירים סדרה של מפגשים-סמינרים מיוחדים, שבהם אנחנו מבררים כיצד כל אחד צריך להתעלות מעל עצמו, לצמצם את האגו שלו, מבלי למחוק אותו, אלא רק מצמצם את הפעולה. איך אנחנו צריכים לבטל את עצמנו כדי להיכלל באחרים ולהרגיש אותם כמו שהם, ולא כפי שנדמה לי שהם. אני רוצה להיכלל באדם אחר, כאילו שאני לא מרגיש כלפיו שום דבר, לא אהבה ולא שנאה. מה הוא רוצה? מה הוא אוהב, מה הוא שונא, לְמה הוא נמשך? מהן הנטיות שלו, ההעדפות והתוכניות? אני רוצה לשבח אותו, זה העיקר.
שאלה: ללמוד על עמית או שניים לעבודה זה לא קשה. ואם אנחנו עשרה, האם זה אומר שאני צריך לשבח כל אחד מהם?
תשובתי: נכון מאוד! כל אחד מבטל את עצמו כדי להרגיש את הזולת. ובתרגיל הבא אני לא צריך לבטל את עצמי, אלא להרגיש את עצמי הכי גדול מכולכם המסוגל למלא אתכם.
מכאן יוצא, שכדי לבדוק מה חסר לזולת, אני צריך להנמיך את עצמי ולהיכלל בו ללא האגו שלי. אני צריך להיות כמו חיישן לא מזוהה, שלא יוצר שום הפרעות. וכדי למלא אותו, אני צריך להשתמש בכל היכולות שלי. זה אומר, שביכולת שלי למלא, אני כבר גדול מכולם. לא הכי קטן בקבוצה, אלא הכי גדול. ואז אני משפיע בצורה חיובית עליהם.
שאלה: איך הודות לאווירה של יחסים טובים בינינו אנחנו נשיג את הפתרונות הטובים ביותר?
תשובתי: העניין הוא לא באווירה. היכולת לבנות רגש אינטגרלי חדש ושׂכל אינטגרלי חדש מעל לטבע המפריד של כל אחד, זה מה שחשוב! ליצור משהו הדומה לטבע הכללי שיאפשר לי למצוא פתרון בדרגה גבוהה יותר, מאשר אותה דרגה שבה נמצא כל אחד מאיתנו, אפילו שהוא יהיה איינשטיין.
