פתרון הבעיה

שאלה: אתה הגדרת את הסכסוך הערבי- ישראלי כסכסוך של אידיאולוגיות. איזה פתרון אתה רואה לבעיה הזאת?

תשובתי: פתרון הבעיה הוא פשוט מאוד. אנחנו צריכים להשתמש ב"נשק" היחיד שאיחד, הֵגֵן ובנה אותנו במשך שנים רבות לפני חורבן בית המקדש – זה האיחוד, הערבות ההדדית. אם אנחנו באמת מתחברים לפי העיקרון "אחד עבור כולם וכולם עבור אחד", או "כאיש אחד בלב אחד", אז בזה אנחנו, בניגוד לכל שאר החיבורים, העמים האחרים והחברות למיניהן, בונים כוח מסוים מיוחד, שיכול בוודאות ובאופן מוחלט לשמור ולהגן עלינו.

העיקר זה להתחבר לפי שיטת הערבות ההדדית. את זה צריכים ללמוד, זו לא שיטה פשוטה, אבל באותם הזמנים, כאשר יצאנו מבבל העתיקה, היא יצרה אותנו כעָם, יצרה מאיתנו מדינה אחת. היא יצרה מאיתנו מערכת אנרגטית, שיכלה לתת לעולם גם הדתות, גם המדעים והפילוסופיה, את כל היסוד האידיאולוגי והמשפטי שקיים היום בעולם, מבלי לקחת בחשבון את אותם החוקים שהנהיגו הרומאים. אבל אנחנו לא מדברים על זה, אלא על היסוד המוסרי של העולם.

את כל זה אנחנו יצרנו, מפני שנהגנו לפי שיטה שנרשמת על ידי המדע שלנו שנקרא "שיטת החיבור ההדדי". יצירת חיבור עממי כולל יוצר בתוך החברה כוח מיוחד, מתגלה רצון כללי משותף, שׂכל משותף, שמתחיל לפעול ולחדור לא רק בכל שאר שכבות האוכלוסייה, אלא גם לכל שאר העמים, לכל שאר הציביליזציה.

העניין הוא, שהעולם הוא גלובלי, העולם הוא סגור. הוא מקושר בינו לבין עצמו במערכת פנימית של כוחות כמו רשת שנמצאת בינינו ומקשרת את כולנו בתקשורת אחת. ואנחנו בתקשורת הזאת מהווים את הנקודה המרכזית ביותר, את האזור המרכזי ביותר. ומאחר ואנחנו בינתיים לא מייצרים בעולם כוח חיובי, אז כל האנטישמיות העולמית היא קבועה.

אנחנו לא מקנים לעולם את הכוח הטוב הזה ולכן מרגישים לחץ מכל הצדדים. אם אנחנו רוצים להמשיך להתקיים בעתיד הטוב כעָם וכמדינה, אנחנו חייבים לתת לעולם את הטוב שאותו הוא מצפה מאיתנו.

כדי שאנחנו נתחיל לעשות את זה, מגיעים האירועים הטראגיים הנוכחיים האלה. אני מקווה, שאותו המצב של ייאוש, חוסר מוצא, שקיים היום בעם, יעזור לו להבין שדווקא כזה מוצא מהמצב שנראה לנו כלא הגיוני, הוא למעשה היחיד המציל והמאוד מאוד ריאלי.

מתוך שיחה על המצב בישראל, 22.11.2012