לא לומדים על ידי השׂכל

על ידי גילוי של העולם העליון, אנחנו מתחילים להבין על מה כותבים המקובלים. כל הטקסטים הנלמדים הופכים להיות ברורים לחלוטין. הם נתפסים על ידינו כרומן סוער של רגשות עצומים, השגות עצומות, גילוי ענק של עולם אין סופי. אנחנו רוכשים רגש ושׂכל פי מיליארדי פעמים יותר גדולים ממה שיש לנו היום, ולכן מתחילים להרגיש את העולם העליון. העולם שלנו בכלל לא נחשב כקיים כלפי המצבים העליונים.

מצד אחד, אין אפשרות אחרת להשיג את מטרת הבריאה, חוץ מאשר לימוד של חכמת הקבלה.

ומצד שני, לא נדרשים שום תנאים מקדימים, כדי ללמוד את החכמה הזאת. לכן כל אחד יכול ללמוד אותה ללא קשר של השכלה קודמת, אופי, מוצא, לכל זה אין שום משמעות, כולל ידיעה של השפה העברית.

בעיקרון, החכמה הזאת מגיעה לאדם מכזאת דרגה, שהוא צריך רק להזמין את פעולתה עליו. כלומר החכמה עצמה נמצאת באור העליון. הוא מגיע בתדר מסוים, הוא פועל ומשפיע עליך. אתה צריך להעמיד את עצמך תחת פעולתו והשפעתו, ואז הוא ייצור בך את החללים הדרושים, שאותם הוא מתחיל למלא ברגשות ובשׂכל.

לכן כל המאפיינים הגשמיים שיש לנו היום לא מסמלים שום דבר: אתה יכול להיות חכמולוג או אדם מוכשר, בחכמת הקבלה זה לא יעזור לך.

בחכמת הקבלה עוזר רק דבר אחד, נאיביות, כאשר אתה הולך ישירות למטרה ולא עושה שום חישובים אחרים. זה העיקר בשבילי, וכל השאר זה משני. אם כך אתה מכוון, אז אתה תשיג את המטרה.

מתוך השיעור הווירטואלי, הקדמה לתע"ס, שיעור מס' 2, 25.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
יושר בדרך
איך לתפוס את החומר, בלב או בשכל?
עדיף להיות שקדן, מאשר חכם