"פתחי לי, פתח כחודו של מחט"

זוהר: פרשת אמור, סעיף קכ"ט: פתחי לי, פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים עליונים… וע"כ דוד, כשרצה לכנוס אל המלך, אמר, פתחו לי שערי צדק, זה השער לה'. שערי צדק, המלכות, הוא פתח לכנוס אל המלך. זה השער לה', למצוא אותו ולהדבק בו. וע"כ, פתחי לי אחותי רעייתי. כדי להזדווג עימך ולהיות בשלום עימך לעולמים.

באחת מהאיגרות שלו כותב בעל הסולם על הכניסה לרוחניות: לפנינו ניצב קיר, אנחנו הולכים לידו, מחפשים פתח לכניסה ולא מוצאים. אך באותו הרגע, כשהאדם הופך להיות דומה לֵמה שנמצא מעבר לקיר, מתהווה בקיר פתח לכניסה.

כך נכנסים לרוחניות: לפניך קיר אטום לחלוטין, ואין בו שום פתח לאור, ופתאום נגלה לך הפתח לכניסה.

בעולם הגשמי אנחנו יודעים שבמקום ההוא ישנה הדלת, היא סגורה אך ניתן לפתוח אותה. ברוחניות אין דלת, לא רואים שום דבר מראש, הכול נסתר לחלוטין. לא ניתן אפילו לתאר ולדמיין שמשהו יכול להיפתח כאן. ופתאום הפתח נפתח.

הכול מתרחש בהתאם להשתוות התכונות של האדם העומד ליד הקיר והבורא שעומד מאחורי הקיר. אם יש ביניהם השתוות צורה, אפילו באחוז אחד, האדם יכול להיכנס פנימה, בתנאי שהוא רוצה להיכנס רק באחוז האחד הזה,  ואת כל השאר להשאיר בחוץ, כלומר להתחבר עם הבורא רק ברצונות המתאימים אליו. נפתח לפניו הפתח והוא מוצא את עצמו ברוחניות.

תיקון הרצונות שלנו מביא אותנו בסופו של דבר לרצון הנקרא "שער לה'".

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 30.04.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
אל תפספס את הדלת!
רק עוד צעד אחד