פרס נובל כרקוויאם לאירופה

דעתו של פ. לוקינוב (Lukyanov), העורך הראשי של המגזין "רוסיה בפוליטיקה הגלובלית":

הענקת פרס לאיחוד האירופי במצב שבו השגיאות של האיחוד האירופי מאיימות לדרדר את כל העולם למיתון, היא מפתיעה. האינטגרציה של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה, זה סיפור הצלחה בהתגברות על הלאומנות ההרסנית והיריבות בין המדינות בעלות העוצמה, שפעמיים במאה ה- 20 הפכו את היבשת לחורבות. השיא האחרון בהתאוששות של אירופה היה, הסוף של "המלחמה הקרה". אירופה הייתה המנצחת המוסרית, והפכה לזמן מה לסמל של רמה, סגנון ואיכות החיים. ואז, כנראה, פספסו את הסיבה להענקת פרס נובל לשלום לאירופה.

כיום, החלטתה של הוועדה נראית כמו ניסיון לעודד את הטובע להינצל. באירופה גוברת הלאומיות. האוכלוסייה פחות ופחות מבינה את המשמעות של מה שקורה. המודל הכלכלי ועקרונות החיבור נתקלים בבעיות רעיוניות. התפקיד הגלובלי של האיחוד האירופי מצטמצם. אין כסף, אין דחף, לא מצליחים לגבש את העמדה המשותפת. הפרס יכול להתגלות כרקוויאם לרעיון הגדול.

התייחסותי: האיחוד לא יכול להיות חלקי. אירופה בלבלה את עצמה על ידי יצירת פרלמנט משותף וארגונים אחרים, במקביל למבנים הממשלתיים של 27 מדינות. אבל הנהגת האיחוד האירופי כן יכולה להכניס את החינוך האינטגרלי ברחבי אירופה, אולי בתמיכה של אונסק"ו והאו"ם, ובהדרגה למלא את כל המערכות של האיחוד האירופי בחומר החינוכי, בדרישה ללמוד אותו במפעלים, במוסדות החינוך, במשרדי הממשלה, דרך התקשורת ופרסום הסברתי חובה. אז האיחוד האירופי יהיה ראוי לפרס נובל.

ידיעות קודמות בנושא:
האיחוד האירופי קיבל פרס נובל מראש
האיחוד האירופי קיבל פרס נובל לשלום
אירופה מתאחדת?